הסתכלות חקרנית של מידען
הנושאים :
הפסיכולוגים צדקו : אתם בוכים בגלל ההורים
"שושנה – אגדה ישראלית" היא תערוכה חדשה במוזיאון ראשון-לציון
שולחן האהבה הפראי, לונדון
מרבית תושבי קריית שמונה לא חוזרים
הפסיכולוגים צדקו : אתם בוכים בגלל ההורים
גדעון לב
מחקר בקרב תאומים שנערך בשוודיה מצא שבגיל חמישה חודשים 70% מהשונות במשך הזמן שתינוקות בוכים מוסברת בצורה גנטית. מאידך גיסא, לסביבה שיוצרים ההורים השפעה רבה על מספר ההתעוררויות של התינוק במהלך הלילה
לפי מחקרים, בכי של תינוקות עלול לגרום לאי נוחות חריפה ואף לכאב קל אצל מי שנחשפים לו. חשיפה כרונית עלולה להוביל לפגיעה בשמיעה. פעולות אימפולסיביות בניסיון להפסיק את הבכי – שעלולות במקרים קיצוניים להיות פוגעניות – יכולות להיות, לפי חוקרים, תגובה ללחץ גופני לא פחות מאשר ללחץ רגשי.
כדי להתמודד עם הבכי, יש ראשית להבין מה מקורו. מחקר חדש ניסה לעשות זאת על ידי השוואה בין תאומים בחודשים הראשונים לחייהם. נמצא שמשך הבכי נובע במידה רבה ממקורות גנטיים, דבר המצמצם את היכולת של ההורים להשפיע עליו. מצד שני, המחקר מצא שאיכות השינה והיכולת של התינוקות להירדם בכוחות עצמם מושפעת במידה רבה מהסביבה אותה יוצרים ההורים.
נמצא שבגיל חודשיים הגנטיקה הסבירה כ־50% מהשונות במשך הבכי של התינוקות. בגיל חמישה חודשים, הגנטיקה כבר הסבירה 70% מהשונות. את יתר השונות ניתן להסביר על ידי גורמים הייחודיים לילד ולסביבתו.
שאלה שלישית הייתה כמה זמן לוקח לתינוקות להירדם מהרגע שמניחים אותם במיטה. בגיל חודשיים הנתון הזה הושפע כמעט אך ורק מהסביבה. בגיל חמישה חודשים גם לגנטיקה הייתה השפעה על כך. גם כאן, החוקרים לא בדקו אילו גורמים השפיעו על זמן ההירדמות, אולם הם ציינו שהממצא מסמן אזור למחקרי המשך בתחום בו להורים יכולה להיות השפעה רבה – כבר בגיל חודשיים. הממצאים פורסמו בשבוע שעבר בכתב העת JCPP Advances.
התינוק בוכה ללא הפסקה? זה כנראה לא בגלל משהו שעשיתם (אבל …
"שושנה – אגדה ישראלית" היא תערוכה חדשה במוזיאון ראשון-לציון החושפת את הצדדים החבויים של שושנה דמארי באמצעות עיזבונה הפרטי של הזמרת כלת פרס ישראל, שמשפחתה תרמה למוזיאון.
אוצרת התערוכה יונה שפירא בחרה להציג מאות פריטים נדירים שאספה הזמרת לאורך חייה ובהם מכתבים אישיים, שמלות בעיצוב אוריינטלי, תכשיטים תימניים אורגינלים, תקליטי ויניל משנות ה-40, פוסטרים היסטוריים ותמונות נדירות. נעילה: דצמבר 2025.
שולחן האהבה הפראי, פסל ברונזה שובה לב של האמנים המוכשרים גילי ומארק, מצא את ביתו בפינת רחובות איסטבורן ורחוב פריד, ביציאה מקו אליזבת בתחנת פדינגטון.The Wild Table of Love הוצג בעבר בכיכר פטרנוסטר בעיר לונדון מיוני 2022 עד מאי 2023. הפסל יהיה באיסטבורן טראס, פדינגטון, מיולי 2023 עד יולי 2026
הפסל The Wild Table of Love הוא יצירת אמנות ציבורית אינטראקטיבית מברונזה, שנוצרה על ידי האמנים האוסטרלים Gillie and Marc Schattner. היצירה מציגה שולחן סעודה גדול עם דמויות היברידיות של Rabbitwoman (אישה-ארנבת) ו-Dogman (איש-כלב), שמארחות שש חיות בסכנת הכחדה, כסמל לאהבה, קבלה והגנה על הסביבה
הפסל כולל שולחן אוכל ענק (באורך של כ-6 מטרים) מעוטר במאכלים שונים, כאשר הדמויות יושבות סביבו. שש החיות המיוצגות הן מהמינים בסכנת הכחדה, כגון זברה, ג'ירפה, אריה ועוד, והמסר הוא קריאה להגנה על בעלי חיים ומערכות אקולוגיות.
- היצירה אינטראקטיבית: ישנם שני כיסאות ריקים סביב השולחן, המזמינים את הצופים לשבת ולהצטרף "לארוחה", מה שיוצר חוויה אישית ומעוררת מחשבה.
- המטרה היא להעלות מודעות לשימור טבע, תוך הדגשת חשיבות האחדות בין בני אדם לבעלי חיים
The Wild Table of Love, a captivating bronze sculpture by the talented artists Gillie and Marc, has found its home at the corner of Eastbourne Terrace and Praed Street, at the exit of the Elizabeth Line at Paddington Station.
The Wild Table of Love was previously on display at Paternoster Square in the City of London from June 2022 to May 2023. The sculpture will be at Eastbourne Terrace, Paddington, from July 2023 to July 2026
מרבית תושבי קריית שמונה לא חוזרים
עדי חשמונאי , עיתון " הארץ"
אחרוני מפוני הצפון עזבו את בתי המלון, אבל הם לא בהכרח חוזרים הביתה
על פי נתוני עיריית קריית שמונה, עד כה חזרו לעיר רק 58% מתושבי העיר, 14 אלף מתוך 24 אלף.
מי שכבר עשו זאת הם רפי ונטלי מרדכי, בני 49 ו־47, שעזבו את בית המלון ושבו ביום חמישי האחרון לביתם בקריית שמונה. אבל מדובר בעניין זמני – בשבוע הבא הם חוזרים לנתניה, הפעם לדירה ששכרו לשנה.
"יש לנו חמישה ילדים וכולם כבר השתקעו במרכז", אומר רפי. "הגדול בן 26, בשירות קבע באזור בנימינה, השני, בן 23, פונה מהצפון אבל בינתיים השתקע בעבודה וחי בתל אביב. אחריו יש לנו בן בסדיר בגבעתי ואחותו התאומה כבר התבססה בעבודה בנתניה. הקטנה שלנו עולה לכיתה ו', אבל אחרי שהיא למדה שנתיים בנתניה, התאקלמה והכירה חברות, היא לא רוצה לחזור לקריית שמונה".
מאחורי הכותרות (עמי סלנט) 