הנושאים :
פורטל הישראליאנה – מיזם תיעודי-לימודי לכבוד יום העצמאות ה-77 לישראל
הסרטון שזכה למאות מיליוני צפיות והתגלית של החוקרים
המסעות הבינלאומיים של האימפריה הסינית העתיקה קדמו עשרות שנים לקולומבוס והספרדים
האם סין גילתה את אמריקה לפני קולומבוס?
עיירה איטלקית למדה איך לחיות לצד הדובים
פורטל הישראליאנה – מיזם תיעודי-לימודי לכבוד יום העצמאות ה-77 לישראל
יוזמה של הסוציולוג פרופסור עוז אלמוג
הפורטל מהווה גם מעין מוזיאון וירטואלי של ההוויה הישראלית לדורותיה (בדגש על תרבות מוחשית ופופולרית). החומרים באתר נאספים ממגוון רחב של מקורות: ספריות, מאגרי מידע, ארכיונים, מוזיאונים, גלריות, חנויות ענתיקות/וינטג'/יד שניה, בתי מכירות פומביות אספנים, צלמים, מדריכי תיירות, אמנים, מעצבים, וחובבי וינטג', נוסטלגיה וישראליאנה בציבור הרחב.
המידע בפורטל מהווה כלי יעיל לא רק לשימור והנגשה של תרבותם ומורשתם אלא גם להעברת המסר הערכי שהתרבות הישראלית מורכבת מפסיפס עשיר ומגוון של זיכרונות, הרגלים וזהויות. כך נוכל לתרום לפיתוח הרגישות החברתית לזולת (סובלנות והכרת האחר כולל זיכרונותיו) ולתחושה של שליחות ומחויבות לחברה.
הפורטל הישראליאנה מהווה מודל בינלאומי לשימור, הנגשה ולימוד באמצעים דיגיטליים של המורשת התרבותית הלאומית של כל מדינה באשר היא. הדבר עתיד גם לתרום ליוקרה הבינלאומית של ישראל.
פורטל הישראליאנה כולל כבר למעלה מ-1500 תערוכות צילומים ודפי מידע. הוא גדל ומתעדכן על בסיס יומי ומשרת מגוון צרכנים: מורים, תלמידים, מדענים, אנשי תקשורת, פעילים חברתיים, אמנים וחובבי נוסטלגיה ווינטג'. כל תערוכה עוסקת בנושא ספציפי הקשור לחיי היומיום של ישראל בתקופת היישוב וקום המדינה. התערוכות מסודרות על פי 24 קטגוריות נושאיות לנוחות הגולשים
החומרים באתר נאספים ממגוון רחב של מקורות: ספריות, מאגרי מידע, ארכיונים, מוזיאונים, גלריות, חנויות ענתיקות/וינטג'/יד שניה, בתי מכירות פומביות אספנים, צלמים, …
בין החפצים השונים הנכנסים תחת המטרייה של הישראליאנה אפשר למצוא: מוצרים שיוצרו בארץ, אריזות של מוצרים, בקבוקי זכוכית, שלטי חוצות, כרזות, מסמכים, בולים, מעטפות, …
https://www.israeliana.org/about
הסרטון שזכה למאות מיליוני צפיות והתגלית של החוקרים
מאת: גלי וינרב , עיתון גלובס
הסרטון הזה שהועלה לרשת זכה למאות מיליוני צפיות: בחלקו הראשון קבוצת אנשים התבקשה להעביר חפץ גדול בצורת T דרך פתח קטן, בעבודה משותפת אבל בלי לשוחח ביניהם. ובחלקו השני, קבוצת נמלים ניסתה לעשות בדיוק אותו דבר, עם חפץ ופתח בהתאם לגודלן, אבל באותן פרופורציות. הדמיון בין שני החלקים מרשים עד כדי מטריד, אך בסופו של דבר הנמלים ניצחו. מדוע? כי לבני האדם היו כל מיני רעיונות וכל אחד משך את החפץ לכיוונו. הנמלים עבדו יחד, כמעט כמו מוח אחד.
הסרטון הוא חלק מניסוי שערך פרופ' עופר פיינרמן ממכון ויצמן, פיזיקאי שחוקר שיתוף פעולה בין נמלים. פיינרמן היה אחד מארבעה חוקרים שהציגו מחקרים פורצי דרך בכנס Tel Aviv Sparks Innovation, בפאנל שעסק בתקשורת רשתית בין בעלי חיים. דיברנו עם החוקרים כדי להבין איך ה"מוח" הקבוצתי המשותף הרבה יותר מתוחכם מזה של כל נמלה, דבורה או זרזיר, ומה בני אדם יכולים ללמוד ממנו.
דבורים: מנגנון בקרת טעויות
"לכל דבורה יש מוח קטן ומרשים, אבל הקסם האמיתי הוא מה שמתרחש ברמת הכוורת", אומר פרופ' שרון שפיר, מנהל מרכז טריוואקס לחקר הדבורים בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. "בקבוצת הדבורים יש תהליכי קבלת החלטות מדהימים – בלי שאף דבורה אחת יודעת את כל התמונה".
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001508704
המסעות הבינלאומיים של האימפריה הסינית העתיקה קדמו עשרות שנים לקולומבוס והספרדים
התרבות הסינית היא אחת העתיקות והרציפות בעולם המודרני. תיעודים על התרבות העתיקה הזו הם בני יותר מ-3,500 שנה. לאורך השנים ידעה סין איחודים ופיצולים, מלחמות חיצוניות ופנימיות, ושושלות קיסרים שונות ששלטו בטריטוריה מאות שנים.
סין ידעה גם ימים גדולים של מסעות בינלאומיים. בתחילת המאה ה-15, עשרות שנים לפני שקולומבוס הגיע ליבשת אמריקה בראש משלחת קטנטנה בת שלוש אוניות, הגיעו הסינים לאפריקה ולחצי האי ערב. מסעות אלה כללו מאות ספינות ועשרות אלפי אנשי צוות בכל משלחת. חלק מהספינות היו ענקיות, והגיעו כדי 120 מטר אורך, ומנו 500 אנשי צוות. הם היו מסעות גדולים בהרבה מהמסעות של המגלים האירופאים ושל קולומבוס, שמסעו הראשון מנה 3 ספינות, כ-19 מטר הארוכה שבהן, ובשלושתם יחד 87 אנשי צוות בלבד.
גם המצאות רבות הגיעו לעולם מסין: אבק שריפה (במאה ה-10, כ-400 שנה לפני האירופאים), משגר רקטות ונייר טואלט (המאה ה-14, הופיעו באירופה ובארה"ב בהתאמה במאה ה-19), מצפן, תותחים, זיקוקי דינור, הדפוס הראשוני, מברשת השיניים, שעון מכני, תה, משי, מטרייה, פורצלן, ועוד ועוד.
ראו גם :
האם סין גילתה את אמריקה לפני קולומבוס?
היסטוריון טוען שמצא מפה עתיקה שמוכיחה כי הסינים גילו את "העולם החדש" כבר ב-1418. במסמך מופיעים אזכורים לתרבות בדרום היבשת באותה תקופה. "הגרסה המסורתית היא בפירוש פנטזיה", הוא טוען..
כבר בשנת 2002 טען מנזייס לראשונה כי הסינים הם אלו ש"גילו את אמריקה" ולא קולומבוס, אך כעת יש לו את המפה. הוא מספר כי במפה ניתן לראות את הנהרות ואת החופים של צפון אמריקה, כמו את צפון היבשת. בנוסף טוען ההיסטוריון הבריטי כי הצי המלכותי של סין, בפיקודו של הי, הפליג באוקיינוס השקט מאה שנים לפני שפרדיננד מגלן עשה זאת לכאורה בפעם הראשונה.
כדוגמה מציין מנזייס את תאורה של פרו, שבחלק מהאזורים בה נכתבו רשמים: "כאן מקריבים בני אדם", "כאן מאמינים בתרבות הפאראקסית" – אזכורים לתרבות בפרו באותן שנים. מנזייס מספר שבמפה פרואנית עתיקה מופיעים באותיות לטיניות מילים סיניות לאזורים השונים בפרו – "קרקע מוכנה לזריעה", "מעבר קשה" ו"יער או חורשה".
עיירה איטלקית למדה איך לחיות לצד הדובים
בעיירה האיטלקית הזאת, בני אדם ודובים מצאו משהו שנראה כמו דו-קיום
לפני כמאה שנה התגוררו בפטוראנו סול ג'יציו כ–5,000 תושבים, אך בעשורים האחרונים היא ננטשה בהדרגה, עד שהתרוקנה כמעט לחלוטין. הלחץ הפוחת על הטבע החזיר לאזור "תושבים ותיקים". כעת, ובעקבותיהם, גם האדם חוזר אליו….
העיירה, שהגוון החום־צהבהב של קירות בתיה הולך ודוהה, רשומה באיגוד הערים ההיסטוריות של איטליה (Borghi più belli). מתוך כ–5,000 תושבים שהתגוררו בה לפני קצת יותר ממאה שנה, ב–1920, נותרו כיום 390. וכמו בעיירות רבות אחרות במחוז אברוצו שבדרום־מרכז איטליה, האוכלוסיה שנותרה בה מזדקנת והולכת. בעיירה סמוכה, שננטשה כמעט לחלוטין, חיים היום 12 איש בלבד.
ובכל זאת, משהו מייחד את פטוראנו סול ג'יציו. בכיכר המרכזית שלה מוצב פסל של דוב וגור דובים בגודל טבעי. גם על קירות הבתים מצוירים דובים. בכלל, לתושבים שנותרו יש תשוקה מיוחדת לדובים. הם חיים לצדם. הפריחה הכלכלית שידעה איטליה בשנים שאחרי מלחמת העולם השנייה אמנם גרמה לירידת קרנו של המחוז, אך הצד השני של המטבע היה הפחתה הדרגתית של הלחץ האנושי על הטבע והתאוששות הצמחייה ובעלי החיים באזור.
הדובים של פטוראנו סול ג'יציו הם מהמין דוב חום מרסיקן (Ursus arctos marsicanus), המכונה גם הדוב האפניני. זהו מין ייחודי לאזור הנמצא בהסכנת הכחדה חמורה. האיום הגדול ביותר עליו הוא האדם ולמרות זאת, דווקא בפטוראנו סול ג'יציו הוא מצליח לשגשג. כיום מונה האוכלוסייה באזור כ–60 פרטים, ונראה שהיא ממשיכה לגדול.
הדרך אל הדו-קיום לא היתה סוגה בשושנים, וגם כיום יש בה לא מעט מורכבויות. במשך שנים לא ידעו התושבים באזור כיצד הם אמורים להתנהג לצד הטורפים הגדולים שחיים לצדם. היחסים הגיעו לשפל לפני כעשר שנים, אז שלטה בגבעות שסביב העיירה פפינה, "דובה בעייתיית" במשקל 135 ק"ג, שבמשך שנים אחדות גידלה את גוריה באזור. היא היתה ידועה בפשיטותיה האכזריות על כוורות, לולים, מטעים וכל משאב אכיל אחר. באותה שנה ירה חקלאי חובב למוות בדוב צעיר שניסה לפרוץ ללול תרנגולות. רבים הביעו תמכו ביורה, שטען כי הדוב תקף אותו.
האירוע הטראגי הזה היה לרגע מכונן שהוביל לשינוי בתפישה של ארגוני שמירת הטבע. שנה לאחר מכן, ב–2015, הפכה פטוראנו סול ג'יציו ליישוב הראשון באיטליה שאימץ מתכונת חדשה להתנהלות מול הדובים. כחלק ממהלך כולל שזכה לכינוי "Bear Smart" הוקמו גדרות חשמליות סביב יותר מ–100 משקים, כדי להגן על כוורות ועל חיות משק; הותקנו שערים ופחים חסינים; והופצו מדריכים המסבירים כיצד לחיות לצד הדובים. בין היתר קראו ההנחיות לתושבים לא להשאיר אוכל בחוץ; לקטוף פירות בשלים; לא להשאיר על הקרקע במטעים פירות שנשרו; ולשמור פסולת מזון בתוך הבית עד לאיסוף האשפה.
מי שירשה בינתיים את מקומה של פפינה היא דובה בשם ברברה. עם עלות השחר ובשעת השקיעה היא מסתובבת ברחובות הצרים של העיירה, לפעמים בלוויית גורים, אבל בניגוד לעבר -ללא שובל ההרס. "פשוט הפכנו את הכל לחסין לדובים", ציין צ'יפולונה, כשהתבקש לסכם את הצעדים שננקטו בעיירה.
הצלחת המקרה של פטוראנו סול ג'יציו מעורר עניין גם במקומות אחרים באירופה. ברחבי היבשת מתנהלות כיום 18 קהילות לפי מתכונת "Bear Smart", תוך שהן מקבלות מימון מתוכנית של האיחוד האירופי לשימור הסביבה. יותר מכך, הדובים שנמשכו לפטוראנו סול ג'יציו בעקבות הידלדלות האוכלוסייה האנושית, הביאו לחזרת תושבים ואף להשתקעות צעירים חובבי טבע וכאלה המבקשים לעסוק בשיקומו.
מספר התיירים השוהים בפטוראנו סול ג'יציו גדל מכ–250 ב–2020 ליותר מ-2,400 בשנה שעברה. "תיירות היא דבר טוב, אבל חשוב שאנשים באמת יחיו פה", הוא מדגיש. "יש קהילה חדשה וצעירה שהגיעה לכאן בגלל הדובים. היא בהחלט מעשירה את העיירה מבחינה חברתית ותרבותית".
מחוץ למעדנייה La Pizzicheria Di Costantino, שמוכרת נתחים גדולים של גבינה ובשר חזיר לצד "בירת דובים" ממותגת, יושבים בערבים עשרות לקוחות. הבעלים, מסימיליאנו דל סינורה, שמנהל את המקום עם אשתו, אומר שהם עברו לכאן בגלל הטבע, השלווה והאנשים. "התאהבנו והחלטנו להשקיע באזור", הוא מספר. "עברנו לא רק בגלל התיירות, אלא גם כי רצינו שאנשים אחרים יאמינו שהם יכולים להישאר כאן ויהיו להם חיים טובים מאוד".
מקור המידע : עיתון גארדיין (באדיבות עיתון " הארץ" )
מאחורי הכותרות (עמי סלנט) 