הנושאים

חמש שנים לקורונה: כמה אנשים עדיין מתהלכים בינינו עם מוח מעורפל?

בורחים מאלוהים

10 המקצועות שיעלמו מהעולם ו-10 המקצועות שיהיו מאוד מבוקשים; איך ייראה שוק העבודה ב-2030?

מנותקים לטובה

חמש שנים לקורונה: כמה אנשים עדיין מתהלכים בינינו עם מוח מעורפל?

צילום של וירוס הקורונה

מאת: גלי וינרב, עיתון גלובס

חמש שנים עברו מתחילת הסגר הראשון של הקורונה. לפעמים נראה שהכול השתנה ולפעמים נדמה שהכול נשאר אותו דבר. בתקופת המגפה, העולם השקיע משאבים אדירים בחקר של וירוסים והתפשטות מגפות, והצטער שלא עשה זאת קודם. אבל הזמן עבר, הקורונה דעכה, והתקציבים הוסטו חזרה לתחומים קלאסיים כמו סרטן והשמנת יתר, כדי שנוכל לשוב ולהצטער על כך במגפה הבאה. מה בכל זאת למדו מדענים מהאירוע הענק הזה?

ד"ר יניב דותן, מנהל מכון ריאות בבית החולים רמב"ם, מספר שמרפאת הלונג קוביד במקום נסגרה. "הרוב החלימו, ואחרים הפסיקו להגיע כי התייאשו מכך שאין לנו איך לעזור להם", הוא אומר ומעריך שכיום יש בישראל כמה אלפי מטופלים שסובלים מתסמונת רחבה שכוללת תשישות כרונית, הפרעות בריכוז, בשינה ובזיכרון, וגם כאבים מפושטים.

"אלה תסמינים שהתחילו בבירור אחרי הקורונה, ולפעמים כאשר הם חולים בה שוב המצב שלהם מחמיר", אומר דותן. "היה מחקר שהראה בסריקות MRI שינויים מוחיים במי שסבלו מלונג קוביד, אבל עכשיו ההתעניינות ירדה אז לא היה המשך למחקר הזה. חברות שניסו לפתח תרופות לתופעה הפסיקו ברובן את הפיתוח".

אחת ההפתעות הגדולות הייתה המהירות שבה הווירוס השתנה, עוד לפני שהייתה רמת חיסוניות גבוהה באוכלוסייה. הנחת היסוד של מדענים שחקרו וירוסים של מערכת הנשימה, ובעיקר שפעת, הייתה שהווירוס משתנה כאשר מופעל עליו לחץ אבולוציוני, כלומר כאשר רוב האוכלוסייה כבר חלתה או התחסנה מפניו. וירוס הקורונה השתנה בצורה מהירה מאוד והפך מידבק יותר עוד לפני שהופעל עליו לחץ, וכעת החוקרים סקרנים לגלות מדוע.

כאשר הופיעו וריאנטים חדשים, הנחת היסוד של חלק מוירולוגים הייתה כי הם יהפכו פחות קטלניים עם כל שינוי. הנחה הזו, שהייתה שנויה במחלוקת מלכתחילה, די הופרכה עם תחילת המגיפה, כשהוירוסים אלפא, בטא ודלתא היו לא פחות קטלניים מקודמיהם. לאור זאת, החוקרים בהחלט לוקחים בחשבון שיכול להופיע עוד וירוס קורונה יותר קטלני בעתיד.

לשמחתנו, וירוס האומיקרון שהשתלט על ה'שוק' בסוף 2021, היה כנראה פחות קטלני מקודמיו, אם כי על כל יש מחלוקת. יש הטוענים שהוא נתפס כפחות קטלני רק משום שהוא הופיע בעולם שבו כבר היו חיסונים וחשיפה מסויימת למחלה, אך רוב החוקרים מעריכים כי היה זה שילוב בין שני הדברים. הפתעה מעניינת לגבי האומיקרון הייתה שהוא שינה את התנהגותו הביולוגית. במקום לתקוף את דרכי הנשימה באזור הריאות, הוא התמקד בדרכי הנשימה העליונות. שינוי כזה לא נצפה בעבר בווירוס נשימתי.

ריחוק חברתי פחות יעיל משחשבו

"במבט לאחור, הגורם החשוב ביותר בבלימת המגפה היה החיסון", אומרת פרופ' גילי רגב. "בלעדיו, אולי הקורונה עדיין הייתה בעיה משמעותית עבור מערכת הבריאות גם היום. בדיקות התגלו כמאוד חשובות, ובדיקות מהירות וביתיות, שהיו חידוש של המגיפה הזו, התגלו כבעלות ערך עבור ניהול המחלה. עם זאת, צעדי הריחוק החברתי היו כנראה פחות יעילים מכפי שחשבנו, או לפחות גילינו שאפשר לעשות צעדים כאלה רק לתקופה קצרה".

פרופ' דרור מבורך מסכים. "18־30 מיליון מקרי מוות והידבקות של 40% מאוכלוסיית העולם, זה אירוע לא פחות גדול ממלחמת העולם השנייה", הוא מזכיר. "הייתה קריסה של מערכת הבריאות, אף שברגע האמת היו שהכחישו את זה". עם זאת, הוא מוסיף, "שאלת הסגרים צריכה להיבחן היטב מבחינת עלות מול תועלת, בעיקר כשאנחנו מדברים על ישראלים, עם שלא מקבל הוראות".

למאמר המלא בעיתון גלובס

בורחים מאלוהים

סקר שהתפרסם השבוע (מרכז המחקר פיו, Pew, בושינגטון) מראה נסיגה עולמית כללית מן הדת, או לפחות מדת ההורים. נבדקו 36 ארצות, ו-20% מתושביהן שינו דת או זנחו את האמונה. השיעורים הגבוהים ביותר נרשמו בדרום קוריאה (50%), בהולנד (36%), בארה"ב (28%) ובברזיל (21%).
הנצרות היא הסובלת מן העריקה הגדולה ביותר. המספרים מדהימים. בדמוקרטיות העשירות של אירופה, בערך שליש, או קצת פחות, חדלו לחשוב עצמם לנוצרים.
הנאמנות הגדולה ביותר לדת ההורים, 95% ויותר, נרשמה בהודו, בישראל, בניגריה, בתאילנד, בתוניסיה (הארץ הערבית היחידה בסקר) ובשלוש הארצות המוסלמיות היחידות הכלולות בו.

מקור וקרדיט : יואב קרני , עיתון גלובס

10 המקצועות שיעלמו מהעולם ו-10 המקצועות שיהיו מאוד מבוקשים; איך ייראה שוק העבודה ב-2030?

איך יראה שוק העבודה העתידי, למה תואר כבר פחות חשוב מבעבר וכיצד להיערך לשוק המשתנה?
עמית בר

האם אתם מוכנים לקריירה הבאה שלכם? בין אם אתם בשנות ה-20 שלך ומתחיל את הדרך, או בשנות ה-40 וה-50 וחושבים על הסבה – שוק העבודה של השנים הקרובות לא ייראה כמו מה שהכרנו. אנחנו עומדים בפתחה של מהפכה טכנולוגית וכלכלית שתשנה את אופי העבודה, את צורת ההעסקה, את המיומנויות הנדרשות – ואפילו את הערך של מקצועות מסורתיים.

בשיחה עם אנליסטים טכנולוגיים, מומחי חינוך ויועצים לקריירה, עולה תמונה ברורה: עד 2030, עשרות מקצועות ייעלמו – או יעברו שינוי עמוק. מנגד, יקומו מקצועות חדשים לגמרי, חלקם עדיין לא קיימים. אז איך ייראה שוק העבודה של מחר? אילו תחומים יצמחו? אילו ייעלמו? איך נערכת לזה משפחה ממוצעת? ואיך זה משפיע על ההשקעות שלנו, על הפנסיה, ועל הבחירות האישיות שכל אחד מאיתנו צריך לעשות כבר עכשיו?

לכתבה

מנותקים לטובה

״מרגע ששמעתי שבגרין-באנק אין אנטנות סלולריות, ארזתי את החפצים שלי ותוך פחות מ-48 שעות עברתי לגור שם״.
הדוברת היא אחת מתושבות גרין-באנק, עיירה קטנה באותו חלק של הרי אפלצ׳יה העובר במערב וירג׳יניה. השם נשמע פסטורלי, אבל זה במקרה. את השקט והשלווה שלהם, התושבים חייבים לטלסקופ הענק שמוצב בשכנות לעיירה, ובזכותו האזור כולו הוכרז כבר בשנות החמישים – אז הותקן הטלסקופ – כאזור שאסור לבצע בו תשדורות מכל סוג, כדי לא להפריע, כדי לא ליצור רעשי רקע שיבלבלו את הטלסקופ. בלשון האמריקנים, האזור קרוי National Radio Quiet Zone (או בראשי תבות NRQZ).

לא רק שקט מחפשים מי שנוהרים אל האזור, אלא גם תרופה לתופעות הקשות שהם חווים, בשל רגישותם הגבוהה, בכל פעם שהם נמצאים בקרבת מכשירים הפולטים קרינה או זרם חשמלי בעוצמה גבוהה. החיים ללא וויי-פיי, סמס, שידורי רדיו ויתר אמצעי תקשורת מודרניים מלאים – כך מסתבר – ביתרונות.

למאמר בכתב העת אלכסון