הנושאים
מחקר הגבורה – דו"ח התקדמות מחקר הצל"שים והעיטורים, ינואר 2025
שמות הולנדים שנחשדו בשיתוף פעולה עם הנאצים עלו לרשת, ורבים מגלים עבר משפחתי שלא הכירו
ידיעת הזהב הגיעה, אך המודיעין הנאצי התעקש: האניגמה לא נפרצה, אבל אדמירל דניץ חשש
חרדים : ההבדל בין הזרם הליטאי לבין הזרם החסידי מבחינת עבודה
מחקר הגבורה – דו"ח התקדמות מחקר הצל"שים והעיטורים, ינואר 2025
אתר הגבורה – דו"ח התקדמות מחקר הצל"שים והעיטורים, ינואר 2025
בתוך: אתר הגבורה, ינואר 2025 , ד"ר ( סא"ל מיל' ) עפר דרורי
שימור מורשת הגבורה שלנו כעם באמצעות תיעוד האירועים היא משימה שלקחתי על עצמי ואני משתדל לעמוד ביעד הזה ולבחון את מימושו באופן שוטף.
בתחילת הדרך לא האמנתי שאגיע לתיעוד של למעלה משלושת אלפים עיטורים וצל"שים. המידע שהיה מפורסם וידוע הקיף פחות מאלף צל"שים וגם המידע עליהם היה חסר ביותר. ברוב המקרים המידע שהיה ידוע כלל את שם בעל הצל"ש ובקצרה מהות המעשה. אתר הגבורה המהווה אמצעי להפצת ממצאי המחקר שאני עורך כבר למעלה משבע עשרה שנים מרחיב את המידע על מעשה הגבורה ועל מבצעו כך שהציבור בישראל (וגם בעולם) יכול ללמוד ולהעשיר את עצמו. המידע באתר כולל את תיאור המעשה בצורה מפורטת, כתבות רבות, סרטי וידאו ועוד להמחשת האירוע. פירוט המחקר והמידע הנלווה אליו נמצאים באתר הגבורה והם כוללים נכון להיום מידע פורמאלי על 3237 עיטורים וצל"שים וכן 2285 כתבות גבורה של מקבלי צל"שים ועיטורים. בנוסף קיים מידע על 5580 תעודות הצטיינות והערכה של אנשי כוחות הביטחון. מהקמת האתר הגבורה במארס 2007 נצפו בו למעלה מ- 11 מיליון דפי מידע.
מקור המידע וקרדיט : ד"ר ( סא"ל מיל' ) עופר דרורי , מייסד ועורך אתר הגבורה
שמות הולנדים שנחשדו בשיתוף פעולה עם הנאצים עלו לרשת, ורבים מגלים עבר משפחתי שלא הכירו
במשך שנים היה פיטר באס משוכנע כי אביו, לודולף, היה לוחם התנגדות הולנדי אמיץ במלחמת העולם השנייה. הוא גדל על הסיפור שלפיו אביו הדביק לגופו מיקרופילם שתיעד את זוועות הנאצים והבריח אותו אל מעבר לקווי האויב הגרמני.
לאחרונה הוכה באס בתדהמה כשגילה ששמו של אביו מופיע במאגר מידע הכולל את פרטיהם של אנשים שנחקרו בגין שיתוף פעולה עם הנאצים. כעת הוא תוהה אם גדל על מורשת שקרית ואם גם משפחתו, כמו משפחות הולנדיות רבות, הוכתמה בשיתוף פעולה עם הכיבוש הנאצי. בסיוע חבר הוא איתר במאגר את הרישומים הנוגעים לאביו, וגילה כי כשהיה בן 19 הצטרף לארגון שבהמשך התמזג עם המפלגה הנאצית ההולנדית ונחקר על החברות בו.
את רשימת השמות פרסם בתחילת השנה הארכיון המרכזי של בתי המשפט לשיפוט מיוחד (CABR) בהאג, שהוקם לאחר שבעלות הברית שיחררו את הולנד מהכיבוש הנאצי במטרה להביא את משתפי הפעולה לדין.
הארכיון היה סגור עד עתה לציבור הרחב ורק חוקרים וקרובי משפחה של מי שמתועדים בו זכו לעיין בו. כעת, במלאת 80 שנה לתום המלחמה, הוא עלה לרשת.
הארכיון של בתי המשפט בהאג פרסם את שמותיהם של 425 אלף הולנדים שנחקרו אחרי המלחמה בגין שיתוף פעולה עם הגרמנים. כדי לעיין בתיקים המלאים נדרש הציבור להגיע פיזית לארכיון, שם העידו כי התורים מלאים וכי עוד ועוד חלונות זמן לביקור מתמלאים בתוך דקות
מקור המידע , עופר אדרת ( קישור)
שיתוף פעולה עם הנאצים בהולנד : רקע היסטורי
בהולנד, כמו במדינות אחרות שנכבשו על ידי הנאצים, היו משתפי פעולה מקומיים שסייעו למשטר הנאצי במהלך מלחמת העולם השנייה. שיתוף הפעולה בא לידי ביטוי במגוון צורות, כולל:
- הסגרת יהודים: הולנדים רבים שיתפו פעולה עם הנאצים בהסגרת יהודים, הן מרצון והן תחת לחץ.
- שירות במשטרה הנאצית ובכוחות הביטחון: הולנדים התגייסו ליחידות המשטרה ושירותי הביטחון הנאציים, ולקחו חלק פעיל ברדיפת יהודים ומתנגדי משטר.
- הצטרפות למפלגה הנאצית ההולנדית (NSB): המפלגה הנאצית ההולנדית, בראשותו של אנטון מוסרט, שיתפה פעולה באופן פעיל עם הנאצים, ותמכה במדיניותם.
- שיתוף פעולה כלכלי: חברות ואנשים פרטיים רבים שיתפו פעולה עם הנאצים מבחינה כלכלית, ונהנו מהרווחים שהגיעו מהכיבוש.
לאחר המלחמה, נעשו מאמצים להעמיד לדין את משתפי הפעולה. רבים נשפטו, הורשעו ונענשו.
לאחר 80 שנה, נפתח ארכיון בהולנד ובו כ-425 אלף שמות של הולנדים שנחקרו בחשד ששיתפו פעולה עם הכיבוש הנאצי בשנים 1940–1945.
שיעור ההישרדות של יהודי הולנד היה נמוך מאוד, דבר המצביע על היקף שיתוף הפעולה, בין השאר.
ידיעת הזהב הגיעה, אך המודיעין הנאצי התעקש: האניגמה לא נפרצה, אבל אדמירל דניץ חשש
הנאצים היו משוכנעים שאיש לא מסוגל לפרוץ את מכונת ההצפנה שלהם. רק כשצוללות החלו לטבוע בזו אחר זו, קצין אחד התחיל לחשוד
אביב יחזקאל
הכוחות הגרמניים, הפיקוד הצבאי והמשטר הנאצי מעולם לא חשדו שהאניגמה נפרצה. יתרה מכך, הפיצוח נותר חסוי במשך עשורים לאחר המלחמה, הודות למידור קפדני של בעלי הסוד.
אך בדיעבד מתברר כי במרומי הפיקוד הגרמני דווקא היה מי שחשד, כבר בזמן אמת. קרל דניץ, מפקד הצי הגרמני, העלה חששות גוברים באשר לביטחון האניגמה. יומניו חושפים עד כמה היו הגרמנים קרובים לגלות את הסוד — ועד כמה ביטחונם הזחוח במכונה מנע מהם לראות את האמת, עד הרגע האחרון.
דניץ החל את מלחמת העולם השנייה כמפקד שייטת הצוללות (U–Boats) וב–1943 מונה למפקד הצי כולו. הוא הוביל את המאמץ להטלת מצור ימי על בריטניה, תוך שימוש בטקטיקת "להקות הזאבים" — תקיפת שיירות אספקה על ידי קבוצות צוללות. האסטרטגיה הוכחה כיעילה: בתשעת החודשים הראשונים למלחמה הטביעו הגרמנים בממוצע כ–100 אלף טונות אספקה לחודש, ובמהלך 1941 הכמות כמעט הוכפלה ל–180 אלף טונות לחודש, קצת יותר מ–5% מהאספקה הכוללת שנשלחה לבריטניה.
למזלה של בריטניה, פיצוח האניגמה שינה את התמונה. הבריטים הצליחו לחזות את תנועת הצוללות ולהימנע מהתקפות. בקיץ 1941 ירד נפח האספקה שהוטבעה לפחות מ–100 אלף טונות לחודש, ובנובמבר של אותה שנה, למרות גידול של 50% בצי הצוללות, המספר צנח ל–62 אלף טונות בלבד. בשלושת השבועות האחרונים של אוקטובר 1941 אף צוללת גרמנית לא הצליחה לתקוף שיירת אספקה. ואף על פי כן הגרמנים, שהיו משוכנעים בעליונות האניגמה, לא חשדו בדבר.
דניץ אמנם הביע חשש מאובדן של מכונות אניגמה ושאר חומרים מסווגים לידי האויב. הוא הביע לראשונה חשש שהאניגמה נפרצה ב–8 ביוני 1940, לאחר שהצוללת U–13 טובעה בידי ספינת קרב בריטית. בפנייה לשירות התקשורת הימי, שבין היתר היה אמון על ביטחון הצפנים, הוא תהה אם צריך להפסיק את השימוש במכונה. אנשי השירות השיבו שאין צורך בכך, מכיוון שהאניגמה נתפסה כבטוחה ואף "טובה יותר מכל שיטה אחרת שבה משתמש האויב". הם אף ציינו כי הגדרות הצפנים של האניגמה הודפסו בדיו מיוחד המתמוסס במגע עם מים, מה שהבטיח שגם אם המכשיר ייתפס, הוא לא יהיה שמיש.
רקע היסטורי : מלחמת הצוללות
בסוף שנת 1942, התגברה אספקת הצוללות מטיפוס VII עד לנקודה שבה יכול היה דניץ להורות על התקפות בכוחות גדולים שכונו "להקת הזאבים".
אבדן בעלות הברית באוניות עלה בצורה שקשה היה להן לסבול אותה לאורך זמן, והיה חשש ממשי לאספקת הדלק לאיים הבריטיים.
בשנת 1943 החליף דניץ את רדר כמפקד הצי הגרמני. במשך 1943 המלחמה באוקיינוס האטלנטי פנתה לרעת הגרמנים, בעיקר משילוב של ההיקף הגדול של המשאבים שהופנו ללוחמה נגדם, במיוחד כיסוי אווירי של רוב האוקיינוס האטלנטי הצפוני על ידי מפציצים ארוכי טווח מצוידים במכ"ם, ומינויו של אדמירל מקס הורטון, מפקד זרוע הצוללות של הצי הבריטי, למפקד המערכה נגד הצוללות הגרמניות. הורטון, המומחה לצוללות, הוביל פיתוח טקטיקות חדשות ואמצעי לחימה חדשים ששיפרו מאוד את יעילות הלחימה נגד הצוללות הגרמניות.
למרות זאת, דניץ המשיך לדחוף את תוכנית הצוללות שלו, והגביר את הפיתוח ואת האספקה של צוללות חדשות. בסוף המלחמה היה צי הצוללות הגרמני הגדול והמתקדם ביותר בעולם, ודגמי צוללות מתקדמים, ובפרט דגם 21, היו לאבטיפוס לצוללות האמריקניות והרוסיות לאחר המלחמה.
ראו גם :
דניץ , להקות זאבים ואוניות סוחר : הצוללות הגרמניות במלחמת העולם השנייה ( קישור)
חרדים : ההבדל בין הזרם הליטאי לבין הזרם החסידי מבחינת עבודה
"לא כל הגברים החרדים אינם עובדים. המצב הזה מקובל בעיקר בקרב הזרם הליטאי. אצל חסידים מקובל שהגברים עובדים. לאבא שלי יש דוקטורט בחינוך מאוניברסיטת בר־אילן. כמובן שהוא למד במסלול שמותאם לגברים חרדים, ללא מרצות למשל. הוא עובד במוסדות חינוך ותמיד לומד אחרי שעות העבודה ובכל זמן פנוי שיש לו. גם גברים אחרים שאני מכירה, הדודים שלי, האחים שלי, הגרוש שלי, כולם עובדים ומשלבים זאת עם לימוד תורה אחרי שעות העבודה".
"לא היה לי מודל של אישה חרדית עם קריירה. ואז העיניים שלי נפקחו, …
ראו גם :
החסידים, אינם נוהגים לשבת בכולל וללמוד תורה שנים רבות, אלא לצאת לעבודה לאחר נישואיהם . החינוך החסידי מדגיש שכאשר כורח כלכלי מוטל על האדם, עליו "לפשוט נבלה בשוק ובלבד שלא יצטרך לבריות",
החסיד העובד מבין שהצלחתו מאפשרת לו בסופו של דבר גם ללמוד תורה ברמה טובה יותר, ועל כן הוא רואה גם באי-הצלחה בלימודיו התורניים סיבה אפשרית ליציאה לעבודה. לעומת זאת, לימוד התורה נתפס בקרב הליטאים כאתגר אינטלקטואלי ועל כן היציאה לעבודה אינה נותנת מענה לצורך אינטלקטואלי זה, ומכאן שאין לעזוב את הלימודים מחמת אי-הצלחה בהם.
ממליץ להשאיר את כתובת המייל כאן למטה על מנת להצטרף לרשימת התפוצה של הניוזלטר שלנו , שהוא אחד המעניינים ביותר בישראל
מאחורי הכותרות (עמי סלנט) 