הסתכלות חקרנית של מידען

הנושאים :

רבע מהעובדים בישראל מתקשים לישון בלילה: עומס קוגניטיבי הוא גורם הסיכון המרכזי בעבודה

תאילנד : הצבא  שולט  שם כבר הרבה שנים מאחורי הקלעים

איסלנד קיצרה את שבוע העבודה ל4 ימים

ההיסטוריה היהודית  הייחודית של האיים האזוריים – פורטוגל

רבע מהעובדים בישראל מתקשים לישון בלילה: עומס קוגניטיבי הוא גורם הסיכון המרכזי בעבודה

מאת: ירדן בן גל הירשהורן

לפי דו"ח של המוסד לבטיחות ולגהות, 64% מהעובדים בישראל מדווחים שהם סובלים מעומס קוגניטיבי במקום העבודה – נתון שחולש על כלל התעשיות במשק ■ רבע מהעובדים בישראל מדווחים שהם מתקשים לישון בלילה, ושיעור הפציעות הגבוה ביותר הוא בעקבות לחץ נפשי, כאבים בחזה או סחרחורת

עומס קוגניטיבי הוא גורם הסיכון המוביל במקומות העבודה בישראל, כך עולה מסקר של המוסד לבטיחות ולגיהות שכלל יותר מ-5,000 עובדים. 64% מהעובדים מדווחים על עומס קוגניטיבי, כאשר המצב הביטחוני והמלחמה מעצימים את התופעה. כמעט 50% מהעובדים מדווחים על שחיקה גבוהה עד קיצונית, ורבע מהם חווים לחץ על בסיס יומי. המקצועות המסוכנים ביותר מבחינה פיזית הם נהיגה, עבודה במעבדות ועבודות שטח, אך גם עובדי משרד סובלים מסיכונים בריאותיים כמו ישיבה ממושכת ותנועות חוזרניות. 20% מההיעדרויות מהעבודה מיוחסות ללחץ נפשי.

שמש קופחת, שאיפת חומרים, כיסא מיושן – ואפילו תיבת אי־מייל שלא מפסיקה להתמלא: רבים מהעובדים במשק חשופים מדי יום לגורמי סיכון במקומות העבודה שלהם, שיכולים לסכן את בריאותם או לגרום להם ללחץ ולשחיקה גבוהים. על פניו, יש מקצועות חשופים יותר לגורמי סיכון פיזיים ובטיחותיים, כמו נהיגה, חקלאות או עובדי בניין, אבל מתברר שכמעט אין מקצוע אחד בישראל שמוגן מגורם הסיכון מספר אחת: עומס קוגניטיבי.

במוסד לבטיחות ולגיהות מחלקים את גורמי הסיכון בעבודה לגורמים גיהותיים – כלומר, פיזיים ובטיחותיים; ולגורמים פסיכולוגיים וסוציולוגיים – כלומר, כאלה שמובילים ללחץ ושחיקה. לפי הדו"ח השנתי של מחלקת המחקר במוסד, דווקא גורמי הסיכון מהסוג האחרון הם שחולשים כמעט על כל הענפים במשק. הצורך לתפקד תחת עומס מידע, אחריות או עומס רגשי לא פוסח כמעט על אף עובד ועובדת בישראל.

לכתבה המלאה בעיתון דה-מרקר

תאילנד : הצבא  שולט  שם כבר הרבה שנים מאחורי הקלעים

תאילנד היא דמוקרטיה להלכה, אבל הצבא מילא תפקיד מרכזי בפוליטיקה שלה מאז ששם קץ למלוכה האבסולוטית, ב־1932.

היו בתאילנד מאז 20 הפיכות צבאיות .  בית המשפט, בדרך כלל בשליחות הצבא, הדיח ממשלות בכל מיני תואנות לפחות חמש פעמים.

המלך, אף כי כוחו הפוליטי ניטל ממנו לפני 90 שנה ויותר, מוסיף למלא תפקיד סמלי מיוחד במינו.

בדור האחרון נמצא לצבא יריב פוליטי רב כוח, מיליארדר פופוליסטי (עוד לפני טראמפ) ששמו טאקסין שינאוואט. הוא ניצח פעמיים בהפרש עצום בבחירות דמוקרטיות. הוא הופל, אבל גם מן הגלות הוא הוסיף לנהל את מפלגתו, באמצעות שליחים: אחותו, גיסו ובאחרונה גם בתו כיהנו כראשי ממשלה לזמנים קצרים, לפני שנמצא תירוץ ע"י הצבא ( מאחורי הקלעים )  לסלק גם אותם.

מקור המידע :  יואב קרני

איסלנד קיצרה את שבוע העבודה ל4 ימים

לפי נתוני הבנק העולמי, עם תוצר לנפש של 80,000 דולר, איסלנד היא אחת המדינות העשירות בעולם (לשם השוואה, התוצר לנפש בישראל הוא 53 אלף דולר), 

כוח העבודה האיסלנדי, שהיה תשוש משעות עבודה רבות, סבל לעתים קרובות מעייפות, שגבתה מחיר מהפריון שלו", "במעגל קסמים, הפריון הנמוך הוביל לימי עבודה ארוכים יותר, כדי 'לפצות' על התפוקה האבודה, מה שהוריד עוד יותר את הפריון".

כיום , לאחר הרפורמה באיסלנד וקיצור שעות העבודה  בכל מקומות העבודה , הממוצע בשבוע העבודה באיסלנד — כולל עובדים במשרה מלאה, חלקית וכל מי שעבד במהלך השבוע — הוא  35.7  שעות.

הישראלים, למשל, עובדים 42 שעות בממוצע במגזר הפרטי, ו–40 במגזר הציבורי.

ועדיין, דפדוף קצר בדפי ההיסטוריה מגלה ש–42 שעות עבודה בשבוע הן בסך הכול עסקה לא רעה. עד לאמצע המאה ה–19 היה מקובל לעבוד לא פחות מ–60 שעות בשבוע במשך שישה ימים. בעקבות התקוממויות עובדים, קמה תנועת מחאה עולמית שחרתה על דגלה את הסיסמה: "8 שעות שינה, 8 שעות עבודה ו–8 שעות למה שנרצה".

זה לקח כמה עשרות שנים, אך לבסוף התנועה הגיעה ליעדה. תחילה הוכרזו שישה ימי עבודה של שמונה שעות; לאחר מכן שבוע עבודה בן חמישה ימים וחצי (שבת אחר הצהריים חופשית); ולבסוף, היה זה דווקא אחד המעסיקים הגדולים במגזר הפרטי, אֶזדֶל פורד (בנו של הנרי פורד שהקים את אימפריית הרכב), שיזם בשנות ה–20 את קיצור שבוע העבודה ל–40 שעות, לאורך חמישה ימים, והכריז על כך במאמר ב"ניו יורק טיימס". התוכנית לוותה בחקיקה בארה"ב בשנות ה–30, ובכך התקבע סטנדרט חדש שהחזיק מעמד כמעט מאה שנה.

מאה שנים חלפו, והקריאות לקיצור נוסף של שבוע העבודה חזרו לסדר היום הציבורי. סגנון החיים המודרני תובע מחיר מרבים מהמבקשים להאט את הקצב ולהקדיש פחות זמן לעבודה. מגפת הקורונה רק הבליטה את הצורך הזה בכך שחשפה עובדים ליתרונות שיש בגמישות בשעות העבודה. 

מקור המידע : אמיר ברנע , מוסף עיתון " הארץ" (קישור)

מה קרה באיסלנד?

• בין השנים 2015–2019 נערכו ניסויי עבודה על כ־2,500 עובדים (כ‑1% מכלל העובדים במדינה), בהם קוצר שבוע העבודה מ‑40 ל‑35–36 שעות — בלי קיצוץ בשכר …
• התוצאות היו נלהבות: רווחת העובדים השתפרה באופן ברור, רמות הלחץ ירדו, והאיזון בין עבודה לחיים פרטיים השתפר
• מבחינת תפוקה: לא רק שלא פחתה — היא אפילו נותרה בעינה או אף עלתה בכמה מקומות עבודה
• התוצאות, שהפריכו גם את החשש שעובדים "ייקחו את העבודה הביתה" כדי לשמור על אותה תפוקה, הראו כי הניסויים היו פופולריים לא רק בקרב העובדים, אלא גם בקרב המנהלים. הן הובילו ללחץ מטעם ארגוני עובדים לשנות את מסגרת העבודה, ובסופו של דבר, לפני חמש שנים הוחלט להרחיב את האפשרות לעבור לשבוע עבודה קצר לכלל המגזר הציבורי והפרטי  במדינה.
• מה השתנה מאז?

• כתוצאה מהניסוי, 86% מכוח העבודה באיסלנד קיבלו את האפשרות לעבוד פחות שעות או נמצאים במשא ומתן על כך עם מעסיקיהם
• מחקרים מצביעים על המשך מגמה חיובית 97%:  מהעובדים דיווחו שהקיצור שיפר או שמר על איזון העבודה־חיים שלהם, ו‑62% חוו שביעות רצון גבוהה יותר מהלו"ז
• בנוסף, דווח על ירידה בלחצים האישיים, כאשר 42% מהם שסיקרו את הקיצור דיווחו על ירידה ברמות הלחץ הביתי, לעומת רק 6% שחוו עליה

 מקור המידע

גם המגזר הרפואי באיסלנד עבר לאחרונה לשבוע עבודה מקוצר .

האחיות בבתי החולים עברו לעבוד 36 שעות בשבוע .

גם הרופאים הלכו בדרכן של האחיות, ולפני חצי שנה קוצר שבוע העבודה שלהם ל–36 שעות. 

לפני עשור עבדו האיסלנדים כמעט 45 שעות בשבוע בממוצע, ורבים דיווחו על תשישות. כיום, רופאים ואחיות, למשל, עובדים 36 שעות בשבוע. "ההפחתה של שעות העבודה נתנה לאחיות אוויר לנשימה", אומרת הלגה רוסה מאוסדוטיר, שעבדה במשך 17 שנה כאחות בחדר מיון, "זה פשוט מהלך משנה חיים"

מקור המידע

ההיסטוריה היהודית  הייחודית של האיים האזוריים – פורטוגל

האיים האזוריים  הם ארכיפלג של תשעה איים געשיים במרכז האוקיינוס האטלנטי, השייכים לפורטוגל. האיים נמצאים כ-1,500 ק"מ מערבית לליסבון ונודעים בנוף הירוק השופע שלהם, עם שדות חקלאיים, הרי געש ונופים עוצרי נשימה. לאיים אקלים מתון, והם מוקד למשיכה תיירותית בזכות טבע מרהיב, קרקע פורייה, אגמים בתוך לועות געשיים, שפע פרחים ססגוניים ועיירות ציוריות.

לאיים האזוריים היסטוריה יהודית ייחודית

 לסקירה החדשה והצילומים בבלוג " איים בזרם" בעריכת  עמי סלנט

קישור