הסתכלות חקרנית של מידען
הנושאים
מחקרים : המשיכו לחלום בהקיץ
שינויים ותמורות בחברה החרדית : אינטרנט (1)
שינויים ותמורות בחברה החרדית : גמ"חים חרדים (2)
פרופסור מנחם פרידמן על "חברת הלומדים" החרדית שהפכה לתופעה ייחודית רק בישראל
מחקרים : המשיכו לחלום בהקיץ
מאת: יצחק קאופמן,
הכתבה של יאן זואנג "זוהי תחרות בלא לעשות כלום, וזה יותר קשה ממה שזה נשמע", 18.7), מתמקדת בהשפעה הפיזיולוגית של חלימה בהקיץ, שמתבטאת בהורדת הדופק. אולם לחלימה בהקיץ, המתאפיינת בנדידת המחשבות, יש היבטים נוספים. לפני כמאה שנה התייחסו לתופעה זו כאל עצלות ובזבוז זמן, וגם כיום סבורים שנדידת מחשבות מוגזמת באורכה מפריעה לתפקוד היומיומי.
אולם מחקרים עדכניים מראים שחלימה בהקיץ לפרק זמן סביר ממלאת תפקידים מועילים. אחד החשובים שבהם הוא הגדלת היצירתיות ושיפור היכולת לפתור בעיות. הדמיות מוחיות הראו שבמצב של חלימה בהקיץ מופעלים אזורים במוח הקשורים לפתרון בעיות מורכבות ומתחזקים תפקודים קוגניטיביים כמו למידה וזיכרון. ואכן, מדענים, אמנים, סופרים ומוזיקאים מדווחים שרעיונות חדשניים ורבות מיצירותיהם הטובות ביותר נולדו מתוך חלימה בהקיץ. כך, למשל, אלברט איינשטיין חלם בהקיץ שהוא רוכב על קרן אור במהירות האור, ומחשבה יצירתית זו תרמה לפיתוח תורת היחסות שחוללה מהפכה בעולם הפיזיקה.
חלימה בהקיץ מאפשרת למוח להשתחרר ממטלות, מתירה למחשבות לשוטט בחופשיות, פותחת מחסומים יצירתיים וגורמת להעלאת פתרונות מקוריים לבעיות. הסחת הדעת ממשימות מגדילה את הסיכוי לתובנות ולרגעי "אֶאוּרֶקָה".
יצחק קאופמן,
תל אביב
ראו גם :
מחקר שפורסם ב-2009 הראה גם שהחלומות בהקיץ, בדומה לחלומות הלילה, הם זמן שבו המוח מייצב למידה. חלומות בהקיץ יכולים גם לעזור לאנשים למיין את הבעיות שלהם ולהגיע להצלחה. מחקר שבוצע עם דימות תהודה מגנטית תפקודי הראה כי אזורים במוח הקשורים לפתרון בעיות מורכבות מופעלים במהלך חלימה בהקיץ.
Brain's Problem-solving Function At Work When We Daydream
עוד השפעה של הקורונה היא ש–73% מהחברה החרדית משתמשים כיום באינטרנט, רובם ברמה יומיומית, כחלק מהדיגיטציה שעברה החברה הישראלית כולה.
ראו גם:
סקר מפתיע: מה אחוז החרדים הגולשים באינטרנט? הנתונים נחשפים
רקע
השימוש באינטרנט בקרב החברה החרדית הולך וגובר, בשנת 2020, כ-64% מהחרדים דיווחו על שימוש באינטרנט, לעומת 28% בשנת 2008. עם זאת, מרבית החרדים עדיין מעדיפים להתחבר לאינטרנט באמצעות מחשב ביתי ולא באמצעות טלפון נייד, בניגוד ליהודים לא-חרדים.
השימוש באינטרנט בקרב החברה החרדית מתאפיין במספר מאפיינים בולטים:
- שיעור חדירה הולך וגדל: כפי שצוין, שיעור החשיפה לאינטרנט בקרב החרדים גדל משמעותית במהלך השנים.
- העדפה למחשב ביתי: מרבית החרדים המשתמשים באינטרנט מעדיפים לעשות זאת באמצעות מחשב ביתי ולא באמצעות טלפון נייד.
- דפוסי שימוש שונים: גם כאשר יש להם גישה לאינטרנט בשני האמצעים, יעדיפו רובם להתחבר מהמחשב (62%) – לעומת היהודים הלא-חרדים שהשימוש העיקרי שלהם הוא דרך הטלפון הנייד (72%), מציין המכון הישראלי לדמוקרטיה.
- הבדלים בין קהילות: קיימים הבדלים בדפוסי השימוש באינטרנט בין הקהילות השונות בחברה החרדית. למשל, ליטאים משתמשים יותר באינטרנט בהשוואה לספרדים וחסידים.
- פערים מגדריים: נמצאו הבדלים מגדריים בשימוש באינטרנט. נשים חרדיות משתמשות יותר באינטרנט באמצעות מחשב או טלפון נייד, בעוד גברים חרדים משתמשים יותר בעמדות אינטרנט בתשלום ובבתי כנסת.
- שינויים ותמורות בחברה החרדית : גמ"חים חרדים (2)
הגמ"חים החרדיים ובראשם הגמ"ח המרכזי שהוקם לפני כ–20 שנה, הם מודל ייחודי של חיסכון שיתופי: הורים מפקידים מדי חודש כמה מאות שקלים לאורך 15–20 שנה, ובתמורה זוכים בחתונת הילדים להלוואה גדולה ללא ריבית — לרוב לצורכי החתונה ורכישת דירה.
הגמ"ח המרכזי לבדו העניק מאז הקמתו הלוואות של יותר מ–3.5 מיליארד שקל, ולצדו פועלים עשרות גמ"חים נוספים המגלגלים מיליארדים נוספים במצטבר. ההלוואות יכולות להגיע ל–240 אלף שקל, שחלקם מהווים מענק בסוף התקופה.
אלא שהמודל הזה נמצא בשנים האחרונות תחת סימני שאלה כפולים: מצד אחד, האינפלציה ועליית מחירי הדיור שוחקות את ערך ההלוואה שהובטחה מראש; מצד שני, הציבור החרדי מגלה יותר ויותר עניין באפיקי השקעה נושאי תשואה, כמו קופות גמל, שמספקים החזר גבוה בהרבה על ההפקדות. התוצאה היא שרבים מפסיקים להפקיד, גם במחיר אובדן הקרן. כתוצאה מכך, הגמ"חים משנים את מודל הפעולה כדי לשרוד — למשל, מאפשרים להפקיד כסף גם עבור ילדים גדולים יותר וחושפים ככל הנראה את המודל הכלכלי שלהם לסיכון מוגבר.
פרופסור מנחם פרידמן על "חברת הלומדים" החרדית שהפכה לתופעה ייחודית רק בישראל
החוקר המנוח פרופ' מנחם פרידמן, מי שנחשב לגדול חוקרי החברה החרדית, היה זה שטבע את המונח של "חברת הלומדים", כלומר חברה שהגברים בה לומדים בכולל במקום לעבוד.
מאמר שפירסם פרידמן ב–2006 חשף כי אורח החיים החרדי כמעט גווע ונעלם בשלהי המאה ה–19 ובתחילת המאה ה–20. האתוס שלפיו התרבות החרדית שיגשגה בעיירות היהודיות של פולין ושאר מדינות מזרח אירופה בשנים שלפני השואה, הוא לא יותר ממיתוס.
בפועל, הישיבות דעכו והתרוקנו כאשר טובי הבנים נטשו את העולם החרדי לטובת אידיאות כמו סוציאליזם, ציונות או פשוט השערים הפתוחים להגירה לארה"ב. המשבר הקשה של הנטישה ההמונית של הישיבות, הרבה לפני שהגיע הכורת הנאצי, הוא שצרב בתודעת הרבנים את המסר כי האויב הגדול ביותר היא תנועת ההשכלה, ולכן יש לאסור כליל לימודים כלליים על בחורי ישיבות.
פרידמן מתאר כיצד החל משנות ה–50, לאחר השואה, הישיבות המרוקנות מתלמידים החלו להתמלא מחדש. אבל לא באירופה, כי אם באמריקה ובישראל. לבו של השינוי, קובע פרידמן, התחולל עם התמסדות הכוללים — הישיבות לכל החיים, לבחורי ישיבות נשואים ומבוגרים. "הסיבה לכך שהכולל לא נתמסד בעולם הישיבות של מזרח אירופה כמעט מובנית מאליה: במשבר הכלכלי שבו הייתה נתונה החברה היהודית במזרח אירופה, נמצאו בקושי רב המשאבים לקיומן של הישיבות המועטות", כתב פרדימן, שלדבריו "מהפכת הכולל התאפשרה עקב השינויים הכלכליים־חברתיים במערב בכלל ובישראל בפרט".
במילים אחרות, פרידמן מתאר כיצד איפשרה מדינת הרווחה הישראלית את קיומם של הכוללים, והפיכתם לחלק בלתי נפרד מחיי החרדים — בניגוד גמור להיסטוריה החרדית עד אז. חוק חינוך חינם איפשר את הקמתה של מערכת החינוך החרדית, התקציבים לישיבות איפשרו את הקמת הכוללים וקצבאות של מדינת הרווחה איפשרו את החיים מחוץ לשוק העבודה. כך, העולם החרדי שכמעט גווע בסוף המאה ה–19 קם לתחייה, ונמצא כיום בשיא פריחתו בזכות מדינת הרווחה הישראלית.
אודות הסוציולוג פרופסור מנחם פרידמן ז"ל
רקע סוציולוגי
חברת הלומדים הוא מונח בסוציולוגיה שטבע פרופסור מנחם פרידמן, חוקר החברה החרדית, המתאר תופעה שהחלה באמצע המאה ה-20, שבמסגרתה הזרם המרכזי של החברה החרדית במדינת ישראל דוגל בהכוונת הגברים לייעד את כל חייהם ללימוד תורה בישיבות ובכוללים
המונח "חברת הלומדים" נטבע על ידי הסוציולוג פרופ' מנחם פרידמן ומתאר תופעה מרכזית בחברה החרדית בישראל החל מאמצע המאה ה-20. הכוונה היא למצב בו הזרם המרכזי של הציבור החרדי (בעיקר הליטאי) מעודד את רוב הגברים להקדיש את חייהם ללימוד תורה במסגרת ישיבות וכוללים, כאשר הנשים הן המפרנסות העיקריות של המשפחה.
לפי פרידמן, התופעה נתמכה על ידי שינוי חברתי וכלכלי שהתרחש לאחר השואה ובהקמת מדינת ישראל. מערכת החינוך החרדית החלה להתבסס על תקצוב ממשלתי, מה שאפשר לנשים החרדיות תעסוקה מסודרת (בעיקר כמורות), ובעקבות זאת אפשר לרבים מהגברים להקדיש עצמם ללימוד תורה מבלי לדאוג להיבט הכלכלי. תהליך זה הפך למאפיין העיקרי של החברה החרדית בישראל והביא לכך שעד סוף המאה ה-20, מרבית הגברים החרדים לא השתלבו בשוק העבודה.
פרידמן מדגיש כי "חברת הלומדים" היא חידוש היסטורי—ברוב קהילות ישראל בעבר, רק מיעוט עסק כל חייו בלימוד תורה בעוד רוב הגברים עבדו. הוא טוען שהתהליך הזה יצר שינוי עומק חברתי ואתוס חיים ייחודי, בו הלימוד הוא ערך עליון וגברים הנחשבים "בני תורה" זוכים למעמד גבוה.
הספר המרכזי בו פיתח פרידמן את התזה הזו הוא "החברה החרדית: מקורות, מגמות ותהליכים" (1991), שהפך לאבן יסוד בחקר החברה החרדית בישראל
ייחודיות היסטורית: בניגוד לדורות עברו, בהם רק מיעוט מהגברים היהודים עסק כל השנים בלימוד תורה, החברה החרדית יצרה תופעה חסרת תקדים – רוב הגברים נמנעים מהשתלבות בשוק העבודה ומקדישים את עיקר זמנם ללימוד, בעידוד חברתי וכלכלי
מאחורי הכותרות (עמי סלנט) 