במקום לראות חדשות בטלוויזיה אני שוקע בקריאת ספרים ומאמרים מרתקים. הנה התוצאה לפניכם . בחרתי , הפעם, רק 4 מאמרים , מתוך המאות שנותרו ב"מחסן" הידע הדיגיטלי שלי .

הנושאים

פיטורים והתנכלויות: כך נראית האנטישמיות השקטה בארה"ב

מנזר השתקנים כמעט נחרב בשריפה, וכעת הנזירים שוברים שתיקה

אי המטמון: ככה עובדת כלכלת האוצרות של התמ"א

שורת מדענים בולטים מצהירים: מצטברות ראיות לכך שלבעלי חיים יש תודעה

פיטורים והתנכלויות: כך נראית האנטישמיות השקטה בארה"ב

גילויי אנטישמיות פומביים מאז 7 באוקטובר, שמתבטאים באלימות והפגנות, כבר הפכו לעניין שבשגרה בארה"ב • אלא שמתחת לפני השטח, יהודים בארה"ב מדווחים על גל חסר תקדים של אפליה, הדרה ופיטורים – באקדמיה, בבריאות ובהייטק • עכשיו הם משיבים מלחמה ולוקחים את המאבק לבתי המשפט

אסף גלעד

מאז 7 באוקטובר יהדות ארה"ב – שבמשך המאה האחרונה הייתה חלק בלתי נפרד מהאליטה האמריקאית והתרגלה לחברה שאוהדת את ישראל – מצאה את עצמה בסביבה עוינת, שבה הקו בין הבעת סולידריות עם הפלסטינים לבין התעמרות אנטישמית דק ביותר. רוב המקרים אינם מדווחים, ורק מעטים בוחרים להילחם בהם בבתי המשפט או לדווח לרשויות.

האנטישמיות בארה"ב לא מתבטאת רק באלימות, הפגנות והקנטות פומביות. היא באה לידי ביטוי גם בפעולות שקטות יותר, שקופות, באמצעות אפליה, התעמרות ואפילו פיטורים, והיא נמצאת בכל מקום – בבתי החולים, במשרדי עורכי הדין, בחברות הממשלתיות, בהייטק ובאקדמיה.

בכנס TECH IL של גלובס באפריל האחרון אמר שון מגווייר, שותף בקרן סקויה קפיטל, שגם השקיעה ב־Wiz: "מבחינת הרוב הגדול של האנשים בעמק הסיליקון, מתחת לגיל 40, המעמד של ישראל צנח. כמות האנטישמיות עלתה לרמות שלא ייאמנו. זו אנטישמיות שקטה. מישהו מסתכל על בקשת הקבלה לקולג" ואם הוא חושב שהוא יהודי, אז הוא לא ממליץ עליו. זה קורה בסדר גודל לא ייאמן. לא ממש מדברים על זה. אבל אנחנו צריכים להבין שזה קורה".

מחקר של הליגה נגד השמצה (ADL) מצא עדויות לאפליה סמויה נגד מועמדים יהודים וישראלים בשוק העבודה בארה"ב. במסגרתו נשלחו כ־3,000 קורות חיים זהים למשרות בעשרות ערים, ששמות המועמדים בהם שונו בהתאם לרקע אתני. הממצאים הראו כי אמריקאים יהודים נדרשו לשלוח כ־24% יותר פניות כדי לקבל את אותה כמות של תגובות חיוביות ראשוניות ממעסיקים, לעומת מועמדים אחרים. אמריקאים ישראלים נאלצו לשלוח כ־39% יותר.

מחקר שפרסם בדצמבר האחרון ארגון StandWithUs מצא כי כמעט 40% מאנשי המקצוע היהודים במערכת הבריאות בארה"ב דיווחו על חשיפה ישירה לאנטישמיות בסביבת העבודה או הלימודים שלהם. יותר מרבע מהמשיבים (26.4%) דיווחו כי חשו חוסר ביטחון או איום בעקבות אירועים אנטישמיים. למרות קיומן של תוכניות הדרכה נגד אפליה במוסדות הבריאות, רק 1.9% מהמשתתפים ציינו כי הדרכות אלה כללו תוכן הנוגע לאנטישמיות, לעומת שיעורים גבוהים בהרבה בהתייחסות לגזענות או שנאה כלפי קבוצות אחרות.

למאמר במגזין " גלובס"

פיטורים והתנכלויות: כך נראית האנטישמיות השקטה בארה״ב

מנזר השתקנים כמעט נחרב בשריפה, וכעת הנזירים שוברים שתיקה

מאת: מורן שריר

ביום הזיכרון האחרון פרצה שרפה ביער אשתאול, ליד היישוב נווה שלום. באותו יום נשבו רוחות חזקות. הלהבות השחיתו דונמים רבים ויישובים פונו מתושביהם

גם כל הנזירים במנזר השתקנים פונו מהמנזר שנוסד עוד בשנת 1890

ולראשונה זה יותר ממאה שנה לא היו נזירים במנזר. הכאוס שעוררה השריפה עירער גם את השגרה הנצחית של חברי המסדר ולרגע אפשר היה להיחשף לעולמם.

כשבועיים אחרי השריפה השטחים שמקיפים את המנזר עוד שחורים. גדמי עצים מתים עומדים בקושי בתוך שדה אפר, והירוק היחיד שמבצבץ בשטח הוא שלט נתיבי ישראל על כביש מס' 3, שהלהבות מחקו את הכיתובים שעליו.

בניין המנזר עצמו לא נפגע. האש הקיפה את הבניין והגיעה בנקודה מסוימת למרחק של שני מטרים מקירות המנזר ונעצרה. הכל מסביב שחור מלבד בניין המנזר".
מה הנזק?

"שליש מעצי הזיתים שלנו נשרפו ושליש מהכרם. זה הרבה. אם נגזום את עצי הזיתים נוכל להציל אותם אבל זה ייקח הרבה זמן".

זה חלק עיקרי מההכנסה שלכם?

"זו ההכנסה היחידה שלנו. ההכנסה היא מהיין שאנחנו מוכרים בחנות ושמן הזית. זו בעיה רצינית".

אתם מרגישים שדיבור ללא סוף הוא מידה רעה?

"הוא חלל ריק. הרבה אנשים שמתארחים באכסניה במנזר שלנו בצרפת בורחים אחרי יומיים. הם נאלצים להתעמת עם דממה, הם לא יכולים להעסיק את עצמם עם החלל הקבוע שממלא אותם. לרבים מהם אין את ההרגל לחפש את עצמם יחד עם עצמם".

דום פטריק: "בפעם הראשונה שהגעתי לאכסניה במנזר, גם רציתי לעזוב. נבהלתי מהדממה".

לנזירים יש חיבור קבוע לאינטרנט

"זה האויב הגדול ביותר של הנזירים. אנחנו אמורים לחיות במנזר ולא לצאת ממנו מלבד עבור צרכים חיוניים. עם האינטרנט אתה לא צריך לעזוב את המנזר. אתה יכול להקליק וכל העולם על המסך שלך. זה אתגר נורא עבורנו".

איך מתמודדים עם האתגר הזה?

"היום אנחנו לא יכולים להסתדר בלי האינטרנט. החוכמה היא איך להשתמש בו בצורה שלא משפיעה מדי על חיינו. אנחנו צריכים למצוא איזון וזה לא פשוט".

הנזיר נתנאל: "זה כמו עם השימוש במילים. המונח שאנחנו משתמשים בו הוא 'מילים פונקציונליות'. לדבר כשאנחנו צריכים, כדי להסביר משהו. זו מגבלה קשה — מתי אתה חורג ממילים פונקציונליות? באותו אופן, מתי אתה חורג משימוש לגיטימי באינטרנט לצרכים אחרים?

הנזיר : "יש כאלה שמגבילים לעצמם את השעות".

אמרת קודם שאתה קורא "הארץ" אונליין. יש באתר הרבה תוכן מעבר לצרכים חיוניים — יש משחקים, ראיונות.

"אני מקציב לעצמי עשר דקות עד רבע שעה לקרוא חדשות כדי לדעת מה קורה, ואם אני נתקל במאמר על נושא מעניין שמסביר את המצב, אני קורא אותו אבל לא כל יום".

הנזירים מתעוררים בכל יום ב–03:30 לתפילה הראשונה. בין שבע התפילות היומיות, הנזירים עובדים במטעי הזיתים, בכרמים וביקב. אחד הערכים הבסיסיים של המנזר הוא Ora et Labora — לימודים ועבודה. הנזירים מסתמכים ככל הניתן על עבודת כפיים ללא שימוש בעזרה מבחוץ. כיום 20 נזירים מתגוררים בלטרון, הוותיק ביותר חי שם מאז 1951. בתקופות שבהן יש מחסור בנזירים מקומיים, נשלחים ללטרון אחים ממנזר האם בצרפת לתקופה מוגבלת. אב המנזר נבחר בהצבעה דמוקרטית על ידי אחיו הנזירים והוא מכהן עד גיל 75. לאב המנזר סמכות מוחלטת לקבוע כל דבר הקשור לחייהם של נזיריו, בדומה לרב חובל של אונייה. נזיר שקידש את עצמו למנזר בלטרון, יחיה שם עד סוף ימיו וייקבר בבית הקברות הקטן שעל ראש הגבעה.

בעבר היו במנזר כללים מחמירים יותר. הקפידו יותר על צמצום השימוש במילים ובתקופה מסוימת הנזירים תיקשרו ביניהם בשפת סימנים שפיתחו. בעבר גם גרו הנזירים בחדר אחד, המופרד לתאים באמצעות וילונות. היום לכל נזיר חדר משלו, מצויד במזגן. הנזירים צמחונים והם סועדים יחד בחדר האוכל. כל נזיר לוקח לעצמו מנה ואוכל בדממה מוחלטת כשברקע אחד הנזירים מקריא מכתבי הקודש. ב–1999 התחדש אב המנזר דאז, פול סאומה, בטלפון סלולרי. כיום יש במנזר מחשבים המחוברים לאינטרנט ולאב המנזר יש סמארטפון.

את הקשר לעולם החיצון הנזירים מנהלים באמצעות זאב (זֶאבַּן) בלוך, יהודי בן 92. זאבן, גבר נמרץ ושזוף עם ידיים בריאות, התוודע למנזר לפני יותר מ–70 שנה ומאז הוא קשר את חייו עם חיי הנזירים. ב–1950 הוא היה ממייסדי קיבוץ נחשון סמוך לשטח ההפקר. אנשי הקיבוץ עיבדו את חלקות המנזר והעבירו את היבול לנזירים. זו היתה ההיכרות הראשונה שלו עם אנשי המנזר. אחרי ששת הימים, כקצין מילואים, הופקד זאבן על חבל לטרון וקיים את הקשר עם המנזר מטעם הצבא. הנזירים כינו אותו "קפטן בלוך".

לאורך השנים זאבן שמר על קשר עם המנזר, ובזכות האמון שנוצר בינו לבין הנזירים הוא הפך להיות הנציג שלהם. הוא מטפל בעניינים ביורוקרטיים ומוודא שמשרדי הממשלה ויזמים ממולחים לא מנצלים את תמימותם. לאט־לאט הנזירים נפתחו בפניו, התירו לו לבקר בכל חלקי המנזר ולתעד את טקסיהם. הוא מצדו התחיל לחקור את שורשי המסדר הטראפיסטי והעמיק בהיבטים ההיסטוריים והתיאולוגיים של הנזירים.

זאבן הוא זה ששיכנע את האב פול לרכוש לראשונה טלפון סלולרי כדי להקל על התקשורת ביניהם. מהחיבור לאינטרנט, לעומת זאת, זאבן הזהיר אותו: "אמרתי לפול, 'מה אתה מביא להם אינטרנט? יש שם דברים לא כל כך יפים'. הוא אמר לי 'תשמע, אני סומך על הנזירים שהם ישתמשו במחשב רק למה שצריך'".

ב–2015 פירסם זאבן את הספר "בין הקווים" שמספר את סיפור חייו לצד שטח ההפקר ואת תולדות המנזר.

לכתבה המלאה במוסף עיתון " הארץ"

מנזר השתקנים כמעט נחרב בשריפה, וכעת הנזירים שוברים שתיקה

אי המטמון: ככה עובדת כלכלת האוצרות של התמ"א

מיכל פלטי

בעידן של התחדשות עירונית מואצת, שבו כ-22% מהדירות החדשות נבנות במסגרת תמ"א, הפכו הבניינים הנטושים למוקד משיכה למי שרואה בזבל של האחד את האוצר של האחר. כך, בתוך בניינים נטושים לפני תמ"א ברחבי גוש דן מתקיימת תרבות שלמה של הצלת חפצים, בין אם זה בידי מקבלני מתכות או ציידי וינטג'. דנה דנטל, למשל, שהחלה את דרכה בדולפינריום הנטוש, נהפכה למומחית בתחום. היא עוקבת אחר בניינים לפני הריסה, מצילה רהיטים, צעצועים וחפצים יקרי ערך שננטשו על ידי דיירים. לצידה פועלים אספנים נוספים, כל אחד בתחומו – ממצילי מזוזות ועד סוחרי מתכות.

חבורה שלמה של בעלי מקצוע ואספנים שעטים על בניינים בערים הגדולות רגע לאחר שהם מפונים, לפני ההריסה. אחרי שהיזמים מכריזים על קבלת ההיתר וממתינים שבעלי הדירות יעזבו — לאחר שהדירות מתפנות בהדרגה והבניין נסגר, מגיעים סוחרי המתכות. הם מקבלים מפתח מהקבלנים ומגיעים לרכוש, לפי משקל, את כל המתכות הראויות למיחזור: ממזגנים ישנים שמפורקים מהקירות והגג, דרך משקופים, מעקות ברזל, מתלים לאדניות, ועד צירים של דלתות. יחד איתם מגיע "מציל המזוזות" , שמוריד בזהירות את המזוזות מהמשקופים, ואף הוא מבקש "לדוג" מזוזות בעלות ערך בשלמותן.

לבסוף חודרות פנימה ציידות המציאות בעלות העיניים החדות, שכבר יודעות לזהות מנורות מעוצבות ונדירות שהושארו בבניין, רק כי הוברגו לקיר ולבעלי הדירה לא היה כוח לטרוח, או שולחן נדיר שלא יתאים לבית החדש.

בתוך בנייני התמ"א הנטושים, שיש לא מעט מהם בכל אזור המרכז, חבוי עולם שלם של מיחזור והצלה, בעל מוטו אחיד: "הזבל של האחד הוא האוצר של האחר". "יש פה תרבות מזעזעת של זריקת חפצים", אומרת דנטל. "אני מתעניינת בקיום בר־קיימא, בהצלת חפצים ובחיסכון. אנשים יצאו להפגנות על מחיר המילקי, אבל הם זורקים שולחן שנמצא אצלם והוא סבבה לגמרי, רק כי אולי הוא פחות מתאים להם לבית החדש. אני יכולה להבין אנשים שמתעצלים להוביל, אבל אם את מאמצת את צד ההצלה, את מופתעת מהכמויות ומהדברים שנשארים מאחור.

העבודה של דנטל מתחילה מהמחשב בבית: היא עוקבת באתר העירייה אחרי בניינים המיועדים לתמ"א, ורואה היכן צפוי להתקבל היתר. אחרי הבניינים בעיריית תל אביב היא עוקבת אחרי בניינים בערים אחרות באזור, כמו חולון, רמת גן או רמת השרון, ומתעדכנת ממכרים. דנטל כבר נהפכה לדמות מוכרת בשוטטות עד כדי כך שמישהי כתבה לה הקדשה על קיר הבית רגע לפני שעזבה אותו: "ביי חדר אהוב שלי — כמו כן, היי דנה".

לכתבה המלאה בעיתון דה-מרקר

אי המטמון: ככה עובדת כלכלת האוצרות של התמ"א – נדל"ן

תודעת בעלי חיים

מאת: גדעון לב
שורת מדענים בולטים מצהירים: מצטברות ראיות לכך שלבעלי חיים יש תודעה

ההצהרה שעליה חתומים עשרות מדענים עשויה להיות נקודת מפנה ביחסים בין האדם לעולם החי

בקרב מינים מסוימים של נמלים יוצאת מהקן נמלה בודדת עם רדת הערב, כדי לחסום בגופה את הפתח עד לבוקר המחרת. היא שומרת על חברותיה הנמות, במחיר של הקרבת חייה. פרופ' ג'ונתן בירץ', פילוסוף של הביולוגיה מבית הספר לכלכלה של לונדון (LSE), נתקל בתופעה כאשר חקר את האבולוציה של אלטרואיזם. "ההקרבה העצמית של חרקים חברתיים מאוד הפתיעה אותי", סיפר בירץ' בשיחת זום עם "הארץ". בירץ' לא הסתפק בחיפוש תשובה לשאלה כיצד הביאה הברירה הטבעית להתפתחות של פעולות כאלה. "תהיתי איך מרגישה נמלה שיוצאת החוצה בלילה מהקן כדי לחסום את הפתח לביתה שלה. ריתק אותי לחשוב על הנמלה הבודדת הזו", אמר.

עד לשנים האחרונות מדענים לא התעניינו בשאלות כמו מה מרגישים או מה חושבים חרקים ומיעטו לעסוק באופן כללי בחוויה של בעלי חיים. אבל לדברי בירץ', התמונה משתנה. "לחרקים יש מוח מאוד קטן, אבל מורכב להפליא. זה גורם לך לתהות: האם המנגנונים המוחיים שיוצרים את הזיכרון והלמידה המרשימים של הנמלים מאפשרים גם תודעה?"

כדי למצוא מענה לתהייה הזאת עזב בירץ' את חקר האלטרואיזם והתחיל לחקור תודעה של בעלי חיים. הוא נחשף לעושר גדל והולך של מחקרים שבהם נמצאו רמזים לקיומה של תודעה בקרב בעלי חיים. בעקבות המחקרים הוא ניסח, עם 37 מדענים בולטים נוספים העוסקים בחקר התודעה ובחקר בעלי חיים, את "הצהרת ניו יורק על תודעה אצל בעלי חיים". ההצהרה, שפורסמה לפני שנה, היא מסמך קצרצר, 111 מילים אורכו, שעשוי להתגלות כרגע של מפנה בתולדות היחסים בין האדם לבעלי החיים.

"אני באמת חושב שאנחנו עדים למהפכה קופרניקאית ביכולתנו להבין בעלי חיים", אמר ל"הארץ" אחד מחותמי ההצהרה, חוקר הדבורים המהולל פרופ' לארס צ'יטקה מאוניברסיטת קווין מרי בלונדון. "בני אדם הם יצורים חושבים ומרגישים בעולם שבו יש עוד הרבה מאוד יצורים חושבים ומרגישים".

ההצהרה קובעת שלמרות האי-ודאות בנוגע לקיומה של תודעה בקרב בעלי חיים, ממצאים מדעיים מספקים תמיכה חזקה לטענה המייחסת חוויה מודעת ליונקים ולציפורים. מעבר לכך, עדויות אמפיריות מצביעות על אפשרות ריאלית שלכל בעלי החוליות (הזוחלים, הדו-חיים והדגים) יש התנסות מודעת. אפשרות כזו קיימת, לפי ההצהרה, גם לחסרי חוליות רבים (כולל בעלי חיים ממחלקת הסילוניות כמו תמנונים ודיונונים, סרטנים וחרקים). "כאשר יש אפשרות סבירה לקיומה של התנסות מודעת אצל בעל חיים, יהיה זה חסר אחריות להתעלם ממנה בהחלטות המשפיעות על אותו בעל חיים", נכתב בהצהרה.

לכתבה המלאה בעיתון " הארץ"

על תודעת בעלי חיים בויקיפדיה בעברית

ee also

March 11, 2025