הנושאים:
תוחלת החיים במדינות העולם : מצבם העגום של האמריקאים
האסטרואיד שהכחיד את הדינוזאורים עשה לנו טובה
הכישלון של "היפותזת העמילואיד" של אלצהיימר
ישראל מייצאת המון גז למצרים ועוד יותר בזמן המלחמה
"סמטאות , רחובות צדדיים ומרפסות" בעיירה האיטלקית פיטיליאנו
תוחלת החיים במדינות העולם : מצבם העגום של האמריקאים
אמריקאים חיים כיום שנים רבות יותר עם מחלות כרוניות, לעומת אנשים ב–183 מדינות אחרות שחברות בארגון הבריאות העולמי (WHO) — נתון שרוברט קנדי הבן מיסגר כ"משבר לאומי" בשבועות הראשונים שלו כשר הבריאות.
מקור המידע
האסטרואיד שהכחיד את הדינוזאורים עשה לנו טובה
מאת: ערן אפרת
קשה שלא לתהות מה היה קורה אלמלא פגע האסטרואיד לפני 66 מיליון שנה בכדור הארץ והשמיד את רוב מה שהיה פה • ייתכן והדינוזאורים היו קיימים עד היום, למרות תקופות קשות כמו עידן הקרח – אבל מה זה אומר לגבי המין האנושי?
הדינוזאורים שלטו ביד רמה בכדור הארץ במשך 165 מיליון שנה. הם שרדו שינויי טמפרטורה, עלייה וירידה של מפלס הים, התפרצויות געשיות – למעשה, הם התאימו את עצמם לחיים על פני כדור הארץ באופן מושלם.
בוקר בהיר אחד, לפני 66 מיליון שנה, הגיע אירוע שישנה את פני כדור הארץ לנצח. אסטרואיד בקוטר מוערך של 10-15 קילומטר פגע באזור שהיום נמצא בו חצי האי יוקטן במקסיקו, היכן שניצבים היום מסעדות חוף וריזורטים מפוארים, ויצר את מכתש צִ'יקְשוּלוּבּ, שגודלו העצום – קוטר 180 ק״מ ועומק 20 ק״מ – ממחיש את היקף וחומרת הפגיעה.
האסטרואיד, שנע במהירות 20 ק״מ בשנייה, פגע באזור מים רדודים וגרם לגלי צונאמי, שריפות ענק וגשם חומצי שהכחידו 75% מאוכלוסיית כדור הארץ בתוך חודשים ספורים. כולל אותם הדינוזאורים.
אבל מה היה קורה לו האסטרואיד היה מחטיא לבסוף את כדור הארץ וממשיך במסעו בחלל? האם הדינוזאורים היו שורדים עד לימינו אנו? האם, למשל, הם היו שורדים את עידן הקרח? אולי הם היו מתפתחים אבולוציונית לבעלי חיים אחרים, פיקחים יותר, או הופכים לקטנים יותר לארוך מיליוני שנים כדי לחסוך באנרגיה בתקופות שבהן המזון היה מצומצם?
כדור הארץ היה מלא בהם
לפי חוקרים, בהחלט אפשרי שהדינוזאורים היו שורדים עד ימינו אנו. הם הרי שרדו 165 מיליוני שנים, וההערכה היא, שבמהלך אותה תקופה ממושכת, הם חוו תקופות אקלים קיצוניות.
הוכחה נוספת ליכולת השרידות המרשימה של הדינוזאורים היא כמובן המגוון העצום שלהם. על פי מאובנים, דינוזאורים השתנו והתפתחו במהלך מיליוני השנים ואת כדור הארץ גדשו אינספור סוגים – באוויר, בים וביבשה, מה שמצביע על שגשוג.
נמצאו אינספור מאובנים של דינוזאורים שמתוארכים בערך 66 מיליון שנה אחורה, מה שמעיד כי ביום הפגיעה, כדור הארץ היה מלא בהם.
בדרך לימינו, הדינוזאורים היו נדרשים לשרוד את עידני הקרח הרבים שפקדו את כדור הארץ. סביר שבתור זוחלים בעלי דם קר ברובם, הם היו מסוגלים לשרוד את הטמפרטורות הקפואות. ראשית, כי למגוון דינוזאורים היו נוצות, שהקנו בידוד ואיפשרו שמירה על חום הגוף, בדיוק כמו ציפורים; שנית, מחקרים מהתקופה האחרונה מעידים שחלק מהדינוזאורים, כולל המפורסם שבהם, טירנוזאורוס רקס, היו בעלי דם חם, מה שאיפשר להם להיות פחות מושפעים מאקלים קפוא.
ייתכן שהדינוזאורים היו מפתחים מערכות הגנה נגד הקור, בדיוק כפי שעשו הממותות, שהתפתחו בדרום אפריקה לפני 5 מיליון שנה ובזמן עידן הקרח לפני 800 אלף שנה, כאשר נדדו צפונה, גידלו פרווה.
אם צריך הוכחה נוספת שניתן לשרוד 66 מיליון שנה, אפשר לבחון את ״הדינוזאורים״' של ימינו – הציפורים. הרי הן שרדו מאז ועד היום. הן השתנו, התפתחו, התאימו את עצמן לעולם החדש כל העת, ושרדו. סביר שגם הדינוזאורים היו עוברים מסע דומה. אלה, קרוב לוודאי, לא היו דומים לדינוזאורים שלפני 66 מיליון שנה, אבל הם היו שורדים ומהלכים בינינו לולא אותו אסטרואיד.
הם או אנחנו
ומה איתנו, בני האדם – האם היינו מצליחים להתפתח לצידם? התשובה, לפי מיטב המומחים, היא חד משמעית, לא.
למעשה, היעלמות הדינוזאורים מהשטח היא שאיפשרה ליונקים להתחיל להתפתח סוף אחרי מאות מיליוני שנים של ״דיכוי״ מצד לטאות הענק.
מעולם שבו יונקים היו קטנים ומפוחדים ושימשו בעיקר מזון ללטאות ששלטו בכל פינה בכדור הארץ, מחלקת היונקים יכלה לפנות עתה ולהתפתח, להתחזק, לגדול ולהשתנות עד שעשרות מיליוני שנים מאוחר יותר, יתפתחו להם הפרימטים, ומכאן, מיליוני שנים מאוחר יותר, גם בני האדם.
ולכן, בעודכם קוראים שורות אלה, אתם יכולים להודות גם לאותו אסטרואיד שמחק אי אז 75% מאוכלוסיית כדור הארץ. בזכותו בני האדם ומחלקת היונקים הם היום השליטים הבלתי מעורערים בכדור הארץ, ניצבים בראש שרשרת המזון. בלעדיו, היינו עדיין מסתתרים במחילה חשוכה, חרדים מאימת לטאות הענק. גם בשנת 2025.
מקור המידע : ערן אפרת , עיתון גלובס האסטרואיד שהכחיד את הדינוזאורים עשה לנו טובה
הכישלון של "היפותזת העמילואיד" של אלצהיימר
ד"ר ניסים פרץ נותן כדוגמה את "היפותזת העמילואיד" של אלצהיימר, שצברה תאוצה בשנות ה–90. מדענים זיהו אז שצבירת החלבון עמילואיד בטא במוח יוצרת משקעי חלבון — המכונים "פלאקים" — וסברו שאלה גורמים למוות של תאי מוח ולאובדן זיכרון (דמנציה). לכן, חברות התרופות השקיעו משאבים עצומים בפיתוח נוגדנים שנועדו לסלק את הפלאקים הללו, מתוך ציפייה שזה יעצור את אובדן הזיכרון. חלק מהנוגדנים אף הצליחו "לנקות" את המוח מהמשקעים, אבל החולים המשיכו לשכוח. "עמילואיד בטא הוא לא זיכרון", מסביר פרץ, "הוא מולקולה". זיכרון, מסביר ד"ר ניסים פרץ הוא תוצאה של קידוד מידע — תהליך פיזיקלי שמתרחש בין נוירונים.
ישראל מייצאת המון גז למצרים ועוד יותר בזמן המלחמה
ביתר שאת בשנה האחרונה: ב־2024 מצרים ייבאה גז טבעי מישראל בהיקף שגדול ב־18% מ־2023.
"זה קרה אפילו במהלך המלחמה.
"יצוא הגז המקומי של מצרים ירד משמעותית בשנים האחרונות, בעיקר בגלל שהצורך בגז בתוך מצרים כל הזמן גדל. בשני הקיצים האחרונים יש הפסקות חשמל בגלל מחסור בגז, שמוביל את תחנות הכוח לא לעמוד בקצב. לכן היצוא פחת והיבוא גדל, וישראל היא מקור מרכזי. חלק מהגז הזה עובר הנזלה ומיוצא הלאה. מהצד הישראלי מצרים היא לקוחת הגז הטבעי הכי גדולה כיום (היא אחראית ל־60% מיצוא הגז של ישראל – ה"ו)".
בקיצור, מבחינה כלכלית ישראל ומצרים זקוקות זו לזו.
" אני חושבת שיש בזה יופי. יש אינטרס משותף שהסכם השלום הניב לשני הצדדים. תשתיות גז נבנות ל-15, 20, 25 שנה. זה דבר נורא יקר ואסור שהן יהיו תחת איום. בקיצור, אנחנו צריכים לייצא והם צריכים את הגז שלנו עבור המשק המקומי וגם לצורכי יצוא לאירופה ויעדים נוספים".
מהדורת הבוקר של האתר הבינלאומי שלי על "סמטאות , רחובות צדדיים ומרפסות" מוקדשת לעיירה האיטלקית פיטיליאנו
העיר העתיקה פיטיליאנו באיטליה עומדת על סלע הטוף ומשלושת הצדדים שלה מוקפת בצוקים.
בערך בשנת 1854 פיטיליאנו קיבלה כינוי "ירושלים הקטנה". היא הפכה לעיר מרכזית עבור כל היהודים שחוי בסביבה. למשל, כאן נחגגו כל החגים החשובים ביותר של העם היהודי.
כתובת האתר הבינלאומי שלי
https://www.backstreetsalleys.com/
נשמח אם תשאירו כאן למטה את כתובת המייל שלכם , ותקבלו כל שבוע את הניוזלטר המרתק שלנו !!
מאחורי הכותרות (עמי סלנט) 