הנושאים

רחפנים נגד נשים באיראן

טליבאן הכביד את הדיכוי, ולנשים האפגניות אין עוד לאן לברוח

שדרות כולה לקתה בטראומה ב-7 באוקטובר: בעזרת המטבח הטיפולי בבתי הספר , הילדים חוזרים לעצמם

לא לפנות אליי , לא ללעוס לידי : 5% מהאנשים סובלים מרגישות יתר לרעשים

הפעילות המוחית המעורבת בזיהוי מצבים רגשיים של אחרים: מחקר חדש באוניברסיטת חיפה

רחפנים נגד נשים באיראן

איראן משתמשת ברחפנים ובאפליקציות כדי לאכוף את קוד הלבוש של נשים. "איראן משתמשת ברחפנים ובטכנולוגיה דיגיטלית פולשנית כדי לרסק התנגדות, במיוחד בקרב נשים שמסרבות לציית לקוד הלבוש המחמיר של הרפובליקה האסלאמית", מסרו גורמי האו"ם".

גורמי ביטחון איראניים משתמשים באסטרטגיה של "ערנות בחסות המדינה" כדי לעודד אנשים להשתמש באפליקציות טלפון מתמחות כדי לדווח על נשים המפרות לכאורה של קוד לבוש ברכבים פרטיים כמו מוניות ואמבולנסים.
הדו"ח החדש של האו"ם גם מדגיש את השימוש הגובר ברחפנים ומצלמות אבטחה כדי לפקח על תאימות החיג'אב בטהרן וברחבי איראן.

עבור נשים איראניות שמתריסות נגד החוקים, או מפגינות נגדם, ההשלכות הן קשות – מעצר, הכאה ואפילו אונס במעצר.
מקור המידע :
BBC: Iran using drones and apps to enforce women’s dress code,

טליבאן הכביד את הדיכוי, ולנשים האפגניות אין עוד לאן לברוח

כשחזר טליבאן לאחוז בהגה המדינה לפני ארבע שנים — אחרי 20 שנות מלחמה בממשלה הקודמת — אותתו מנהיגיו כי השלטון החדש יהיה מתון יותר מבעבר. "לנשים יהיה תפקיד פעיל מאוד בחברה", אמר אז דובר הארגון. אבל לדברי יארי, "מאז 2021 אפגניסטאן נהפכה לחור שחור לנשים — מקום שבו קיומן, זהותן וזכויותיהן נשללו".
כיום, לילדות באפגניסטאן מותר ללמוד רק עד כיתה ז'; נשים אינן מורשות להיכנס לפארקים, עליהן לכסות את פניהן ורוב מקומות העבודה במדינה חסומים בפניהן. באוגוסט האחרון החליט "המשרד לקידום מידות טובות ומניעת הפקרות" של שלטון טליבאן שלא די בכך: חוק חדש אסר על נשים להשמיע קול רם מדי, ואסר עליהן לנסוע בלא ליווי של גבר.
אבל המנהיג העליון הייבתוללה אחונדזאדה עדיין לא היה מסופק, ולפני כמה חודשים אסר על בניית בתים עם חלונות שעלולים להשקיף אל אזורים "שבדרך כלל משמשים נשים", כגון חצרות, מטבחים, ובארות מים. ומה עם בניינים וחלונות קיימים? כיאה לשלטון איסלאמיסטי שמבקש להעלים נשים מהמרחב הציבורי, הורו הרשויות לאטום אותם הרמטית.

לכתבה של ישי הלפר בעיתון " הארץ"

שדרות כולה לקתה בטראומה ב-7 באוקטובר: בעזרת המטבח הטיפולי בבתי הספר , הילדים חוזרים לעצמם

שיטת טיפול בבישול הפכה לסיפור הצלחה מפתיע בקרב ילדי שדרות.

"כל ילדי שדרות במערכת החינוך היום נמצאים במצוקה ברמה כזו או אחרת", אומרת אילת ברק נחום, דוקטור לעבודה סוציאלית, שפיתחה בעשורים האחרונים שיטה ייחודית לטיפול בבישול. "חלקם עברו חוויות לא פשוטות ב–7 באוקטובר ובמהלך הפינוי, והמלחמה הנוכחית מתחוללת אחרי 20 שנה של לחץ ומצוקה על רקע ביטחוני. חלקם היו במצוקה עוד לפני 7 באוקטובר, והמעגלים שמקיפים אותם — הורים ומורים — סובלים בעצמם מפוסט טראומה. זה משפיע על כל אספקט של החיים, בין השאר על יכולות הלמידה ועל היכולת ליצור קשרים חברתיים".

זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה כבר החלו בעיריית שדרות לחשוב על תוכניות סיוע ושיקום לטווח ארוך. "בנובמבר 2023 צילצל לפתע הטלפון, והאדם מעבר לקו הציג את עצמו כגיל חדש, מנהל אגף החינוך בשדרות", משחזרת ברק נחום. "הם חיפשו עבור ילדי העיר פרקטיקות טיפוליות שעוסקות בחומר גשמי, לא רק במילים. בנובמבר, כשהטלפון צילצל, רק החלה הכניסה הקרקעית לעזה. בן זוגי גויס למילואים, אני נשארתי לבד עם שני הילדים וטיפלתי בהתנדבות במפונים במטבח הטיפולי שלי ליד שוק לוינסקי בתל אביב. המציאות היתה כל כך כאוטית והזויה, שאני זוכרת שסגרתי את הטלפון וחשבתי שזו עוד אחת מאותן שיחות שלא ייצא מהן כלום. אבל שבוע לאחר מכן גיל כבר הגיע אליי בעשר בלילה לתל אביב עם צוות של מיליון אנשים — ביניהם אנשי חינוך ופסיכולוגיה מהעירייה, נציגי תורמים ופרופ' עידו ברונו מבצלאל, שמתמחה בעיצוב סביבות למידה באזורי אסון".

אנשי אגף החינוך של שדרות ביקשו להפעיל מטבחים טיפוליים בבתי הספר כבר באפריל 2024. "גיל אמר לי — 'אני אביא לך מטפלים מנוסים, את תכשירי אותם'", אומרת ברק נחום. "סמינר הקיבוצים התגייס איתי בלב שלם לפרויקט החירום, ויצרנו תוכנית לימודים במתכונת אינטנסיבית. מספר השעות האקדמיות והדרישות המקצועיות היה זהה לזה של התוכנית המקורית, אבל הלימודים נערכו במרוכז ולא נפרסו על פני שנה". מתוך שלל המטפלים שנענו לקול הקורא שהוציאה העירייה — עובדים סוציאליים, מטפלים באמנות ואנשי מקצוע מתמחים בטראומה — נבחרו 27 לעבור את ההכשרה.

פרופ' עידו ברונו ושותפו אדריכל אבי אור תיכננו את המטבחים הטיפוליים. כדי לחסוך בזמן הוחלט מלכתחילה למקם אותם במכולות שהוצבו בבתי הספר, לצד מיגוניות, ולא במבנים קיימים שקשה למצוא בהם חללים לא מאוישים. "מטבח טיפולי צריך לדמות עבור המטופלים מטבח ביתי מוכר", מסבירה ברק נחום. "חלק מהילדים מגיעים לטיפולים אישיים, אחרים בקבוצות קטנות, והמטבח צריך לספק חוויה חושית רגועה ושקטה יותר מזו של כיתה רועשת ועמוסת גירויים. זה אולי נראה בסופו של דבר כמו מטבחון ביתי חמוד, אבל מאחורי כל אחד מהפרטים — השימוש בעץ, השולחנות העגולים, התאורה החמה וקשת הצבעים — הושקעו מחשבה ותכנון מדוקדקים. התעקשנו גם שכל הציוד ואביזרי המטבח יהיו מאיכות טובה. אמנם כרגע שדרות זוכה לתשומת לב, תרומות ותקציבים, אבל מה יהיה בעוד עשר שנים?"

לכתבה המלאה של רונית ורד

לא לפנות אליי , לא ללעוס לידי : 5% מהאנשים סובלים מרגישות יתר לרעשים

הערכות מעודכנות, כ־5% מהאוכלוסייה סובלים ממיזופוניה קלינית – תגובות פיזיות ורגשיות לא פרופורציונליות לרעשים סטנדרטים למדי, כגון לעיסה, הקלדה, זמזום של מכשירי חשמל ועוד. אז למה המדע לא חוקר אותה?

לכתבה בעיתון כלכליסט
https://tinyurl.com/24d53pjq

הפעילות המוחית המעורבת בזיהוי מצבים רגשיים של אחרים: מחקר חדש באוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת חיפה

במחקר שפורסם בכתב העת היוקרתי Current Biology נמצאו מנגנונים מוחיים המשתתפים בזיהוי רגשות ואשר עשויים לשמש לפיתוח טיפולים עבור אנשים עם ליקויים חברתיים.

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה ופורסם בכתב העת Current Biology. המחקר בחן את פעילות המוח באזור קליפת המוח הפרה-לימבית (mPFC) ומספק תובנות חדשות על המנגנונים המוחיים המאפשרים זיהוי רגשות. ממצאי המחקר מציעים אפשרות לפיתוח טיפולים עבור אנשים עם ליקויים בזיהוי רגשות, דוגמת אלו הנמצאים על הרצף האוטיסטי. “המחקר מדגיש כיצד פעילות מוחית ייחודית מקושרת לזיהוי רגשות בזמן פעילות חברתית, ומניח תשתית למחקר עתידי שיוכל לתרום לשיפור חייהם של רבים,” אמר פרופ’ שלמה וגנר, מחוג סגול לנוירוביולוגיה באוניברסיטת חיפה, שהוביל את המחקר.

היכולת לזהות מצבים רגשיים אצל אחרים היא תנאי בסיסי להתנהגות אמפתית, המאפשרת לאנשים להזדהות עם אחרים ולהגיב אליהם בצורה מותאמת. בקרב אנשים על הרצף האוטיסטי, יכולת זו לעיתים קרובות נפגעת באופן משמעותי, דבר שמוביל לקשיים באינטראקציות חברתיות. כדי להבין את המקור לליקויים אלו, יש צורך לחקור את המעגלים העצביים האחראים לזיהוי רגשות. בעוד שלא ניתן לבצע ניסויים מסוג זה בבני אדם, עכברי מעבדה משמשים מודל שבו ניתן לבחון פעילות מוחית בזמן אינטראקציות חברתיות ולזהות את אזורי המוח המעורבים בתהליך זה.
לסקירת המחקר באוניברסיטת חיפה