מאחורי הכותרות (עמי סלנט)

דברים מעניינים שליקטנו בעיתונים בבית הקפה ביום שני

סקירות ומחקרים מעניינים שליקטנו בעיתונים ובאינטרנט בבית הקפה ביום שני ה17 לפברואר 2025

כמה דברים מעניינים יותר מאשר הכותרות הרגילות בעיתונים  : גם הפעם חפרנו קצת יותר לעומק והממצאים , לעניות דעתנו , מעניינים . תודה גם לנורית סלנט ( פעם מורה להיסטוריה , תמיד מורה להיסטוריה) .

הנושאים

עוקפת בסיבוב : האוניברסיטה הפתוחה

פרופסור עוז  פרנקל כתב ספר מרתק על האמריקניזציה של ישראל,

המהפך של הנשים החרדיות

האם נאט"ו מתקרבת אל קיצה?

עוקפת בסיבוב : האוניברסיטה הפתוחה

אלה לוי-וינריב

מיטל וייזברג

עיתון גלובס

נתונים של משרד העבודה והלמ"ס מגלים: בוגרי האוניברסיטה הפתוחה מובילים בשכר ובביקוש במקצועות יוקרתיים כמו מדעי המחשב – ועוקפים את הטכניון והעברית • איך הפך המוסד האפרורי לראשון בטבלה, והאם יש דרך נוספת לקרוא את המספרים?

בשקט־בשקט בשנים האחרונות טיפסו בוגרי האוניברסיטה הפתוחה לצמרת המשתכרים במקצועות מסוימים. לפי נתוני עבודאטה (אתר ממשלתי בהובלת משרד העבודה שמנגיש נתונים על שוק העבודה ומסלולי לימודים מרכזיים), במקצוע מדעי המחשב ניצבים בוגרי הפתוחה כבעלי השכר הגבוה ביותר עם ממוצע של 47,100 שקל לחודש לאחר כחמש־שש שנות עבודה – הרבה מעל הטכניון (42,700 שקל), אוניברסיטת תל אביב (41,600 שקל) והאוניברסיטה העברית (40,100 שקל). גם בלימודי ביולוגיה ניצבים בוגרי הפתוחה בראש טבלת השכר עם 16 אלף שקל בחודש. זאת לעומת 14,700 שקל בתל אביב, 13,900 שקל בבר־אילן ו-13,400 לבוגרי העברית ובן גוריון. המספרים מתבססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ-2022 ומתייחסים כאמור לכחמש-שש שנים מהתואר, כלומר מי שסיימו אותו ב-2017-2016.

חלוצים בלמידה מרחוק

השנה פתחה האוניברסיטה הפתוחה את שנת ה-50 לפעילותה. לומדים בה 46,597 סטודנטיות וסטודנטים לתואר ראשון, שני ושלישי וללימודי תעודה – מספרים שהפכו אותה למוסד האקדמי הגדול במדינה (במקום השני אוניברסיטת תל אביב עם כ־27 אלף סטודנטים). כ-35% מהתלמידים בפתוחה לומדים מתמטיקה ומדעי המחשב, 22% חינוך ופסיכולוגיה, 20% ניהול וכלכלה, 18% סוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת, 11% היסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות, 9% ספרות, לשון ואמנויות ו־8% מדעי הטבע.

עם זאת, חשוב לציין כי שיעור הנושרים גבוה. כך למשל, מבין מי שהחלו את לימודיהם ב-2014 רק 49% סיימו את התואר נכון להיום, כך גם 45% ממי שהחלו ב-2015 ו-41% ממי שהחלו ב-2016. 10%, 12% ו-13%, בהתאמה, עדיין לומדים לתואר, והיתר נשרו. בממוצע לוקח שש־שבע שנים לסיים תואר באוניברסיטה הפתוחה.

תכונות לעידן הנוכחי

משמעת עצמית ויכולת למידה עצמאית היא אולי חלק מהסיבה לנתונים המראים כי בוגרי הפתוחה עוקפים את בוגרי הטכניון ברמות השכר בחלק מתחומי הטכנולוגיה. מרכיב אפשרי אחר הוא שרבים מהם מגיעים ללימודים כשהם כבר מצוידים ברקורד תעסוקתי וממשיכים ללמוד תוך פיתוח הקריירה. נוסף לכך, יש להביא בחשבון את השינויים שחלו בשוק העבודה המודרני פוסט־קורונה.

"בעידן שבו גיוס מועמדים בתחילת דרכם מתבסס על יכולות וכישורים מעשיים, ידע אקדמי לבדו לרוב אינו מספיק כדי להצליח", אומרת ליאת בן־תורה שושן, סמנכ"לית ניהול קריירה והשמה ב־Alljobs. "משיחות עם מעסיקים עולה שבוגרי האוניברסיטה הפתוחה מפגינים לא פעם יכולת למידה עצמאית והתמודדות מוצלחת עם עומס מידע – כישורים המאפשרים להם לנהל את זמנם ביעילות ולעמוד בהצלחה במשימות ובזמנים צפופים. במובן זה בוגריה מגלמים נאמנה את הפרופיל של העובד המודרני.

פרופ' מימי אייזנשטדט, נשיאת האוניברסיטה הפתוחה לשעבר, ממש לא מופתעת מהנתונים על שכר הבוגרים. "זו לא תופעה חדשה", היא אומרת. "זה קורה כבר כמה שנים טובות, וזו מגמה שהולכת וגוברת. זה קורה על בסיס כמה דברים – קודם כול סטודנטים ברמות מאוד גבוהות שהגיעו לאוניברסיטה הפתוחה, יוצאי 8200, יחידות מובחרות בצבא, גם נשים חרדיות שמאוד מאוד מסורות וסטודנטיות מעולות. דבר נוסף זה באמת העניין של המשמעת העצמית שמעסיקים מאוד מעריכים היום. מאוד קשה ללמוד באוניברסיטה הפתוחה, יש דרישות גבוהות, ומי שמסיים – זה מעיד שיש לו את התכונות שהיום בשוק העבודה הן חשובות".

לכתבה המלאה בעיתון גלובס

פרופסור עוז  פרנקל כתב ספר מרתק על האמריקניזציה של ישראל,

אז איך בעצם נהיינו כולנו אמריקאים? ספרו של עוז פרנקל Coca Cola, Black Panthers, and Phantom Jets: Israel in the  American Orbit , 1967-1973  מנסה לענות על השאלה, ולא תמיד מצליח. תום שגב קרא

הישראלים השתוקקו להיות חלק מהעולם הגדול בהנהגת אמריקה, בעיקר בסוף שנות ה–60 ובשנות ה–70. פתאום כולם נזכרו שהם צריכים מקררים חשמליים ומכונות כביסה ושואבי אבק, ואם אלה כבר היו להם, שכנעו את עצמם שאינם יכולים לחיות בלי מזגנים ו"מטבחים אמריקאיים" עם מדיחי כלים.

ב–1962 פחות מ–5 אחוזים ממשקי הבית הישראליים החזיקו מכונית פרטית; ב–1975 עלה מספרם על 30 אחוזים. גם איכות החיים השתפרה. מנהיגים חברתיים ופוליטיים כמעט בכל תחום, לרבות הרפואה, המדע והחינוך האקדמי, רכשו את השכלתם באוניברסיטאות יוקרה אמריקאיות, וחלקם עתידים היו להוביל את ישראל אל עידן ההייטק. בתוך כך ניתקה האמריקניזציה את ישראל מרוב עקרונותיה הסוציאל־דמוקרטיים שהנחו אותה בראשיתה, וגברה הנטייה להעמיד במרכז ההוויה את האדם היחיד, ברוח האינדיבידואליזם האמריקאי.

הסיפור על חדירת האמריקניזציה לחיי היומיום עומד במרכז הפרק הראשון, שהוא המרתק ביותר בספר. ישראל מצטיירת בו כמעט כפרבר יהודי בשיקגו. מעניין גם הפרק העוסק בהשפעת אמריקה על הבידור הישראלי. הצלחתו של "כנר על הגג" (1965) שיקפה לא רק את איכות ההפקה של גיורא גודיק ואת פלאי התרגום של דן אלמגור, אלא מצטיירת אצל פרנקל גם כחלק מרתק מגל פתאומי של הזדהות עם עברם היהודי של רוב הישראלים, ניגוד בולט ל"שלילת הגולה" שאפיינה את האתוס הישראלי בעבר. 

לכתבה המלאה בגלריה , עיתון "הארץ"

המהפך של הנשים החרדיות

שיחה עם ד"ר הלה אקסלרד וד"ר יצחק טרכטינגוט מאוניברסיטת רייכמן • על השינויים שעוברת החברה החרדית בתעסוקה

הילה ויסברג 

דרור מרמור

עיתון גלובס

סביב שנת 2000 רק כמחצית מהנשים החרדיות עבדו וכיום מדובר ביותר מ־80%. זה נובע לא רק מהעובדה שהן רוצות לקחת אחריות ולפרנס את הבית, אלא גם משינוי תפיסתי בתוך הבית שבו יש מקום והבשלה לסוג זה של חלוקת תפקידים".

הנשים החרדיות גם מככבות זה שנתיים בראש הטבלה של בחינות ההסמכה לראיית חשבון. בשנת 2024 96% מהניגשות לבחינות עברו אותן, וכך הצליחו לעקוף את מוסדות הלימוד הגדולים.
אקסלרד: "זה מהפך מטורף, וממה הוא נובע? בשנת 2020 מועצת רואי החשבון החליטה להכיר בסמינר בית יעקב כמוסד שיכול להכשיר למקצוע. ההכרה הזאת סללה דרך בעבור החרדיות להיכנס לתחום, מבלי הצורך לעבור באקדמיה, שהיא עדיין מכשול בעבורן ברמה האידיאולוגית. לא היו הקלות במבחנים ולא הייתה שום סוג של התפשרות על רמת הלימודים. כרואות חשבון החרדיות זוכות להכנסה די גבוהה, ויש עוד מקצועות שמאפשרים את קפיצת המדרגה הזאת".

"אצל הבנות החרדיות התרחשה עוד מהפכה שקטה שנעלמה מהעין. שיעור הבנות שניגשות לבגרות עלה מכ־30% ב־2008 לכ־70% כיום. זה קרה במידה רבה בזכות ההחלטה של גדעון סער משנת 2012, כשהיה שר החינוך, להכיר במבחני סאלד שנדרשים מבנות חרדיות בסמינרים כשווי ערך לבגרות. כיום הסמינרים החרדיים כבר מכניסים בהדרגה את מבחני הבגרות הרגילים. כשעובדים מול החרדים בדרך הזאת, שבה אין כורח ואין מלחמה, יש לזה אפקט".

 לכתבה המלאה בעיתון " גלובס"

האם נאט"ו מתקרבת אל קיצה?

מאת יואב קרני , עיתון גלובס

הודעת שר ההגנה פיטר הגסת' במינכן, שארה"ב מתכוונת להפנות את תשומת ליבה להגנת גבולותיה שלה ולתחרות שלה עם סין, מעוררת את השאלה אם נאט"ו מתקרבת אל קיצה. היא קמה ב-1949, כדי לשים קץ להתפשטות הסובייטית מערבה. בשלוש השנים שלאחר מלחמת העולם השנייה, הסובייטים השתלטו על כל מרכז אירופה, עד ברלין ועד וינה. חתרנות קומוניסטית מסיבית איימה לגרוף את צרפת ואת איטליה.

ארה"ב התחילה להגן על אירופה עוד ב-1947, כאשר הנשיא הרי טרומן הודיע את "דוקטרינת הבלימה", והציב חומת מגן לאורך גבולותיהן של טורקיה ושל יוון, שהיו אז יעדים לחתרנות סובייטית.

נאט"ו מילאה את ייעודה, והיה אפשר לטעון לטובת פירוקה בתחילת שנות ה-90, לאחר שהגוש הסובייטי חדל להתקיים. היו פנים לכאן ולכאן. נאט"ו לא הייתה רק ברית הגנה נגד תוקפנות חיצונית. היא הייתה גם הסדר ביטחון קולקטיבי, שדאג לשמירת השלום בין חברותיו. חלק ניכר מחברות נאט"ו נהגו לצאת למלחמות זו נגד זו. חברותן בנאט"ו שמה קץ לסכנה הזו. אחר כך, מ-1999 ואילך, נאט"ו התחילה להתפשט מזרחה, לעבר הגבול הרוסי. למהלך הזה נמצאו מבקרים, גם בין מומחים אמריקאיים בולטים. ארה"ב, באמצעות נאט"ו, פרשה מטריית הגנה על 16 ארצות נוספות. כולן, חוץ משתיים (שבדיה ופינלנד) היו לפנים חלק מן הגוש הסובייטי. שלוש היו חלק מברית המועצות. ההצדקה לא היתה מובנת מאליה לפני 25 שנה, אבל פלישותיה של רוסיה לגיאורגיה (2008) ולאוקראינה (2014 ו-2022) ביססו אותה.

אדישות ובוז לאירופים

זו אינה דעתו של טראמפ. הוא חושב, שהרחבת נאט"ו, ואחר כך הדיבורים על הרחבה נוספת, הם שהביאו את רוסיה לפלוש. אבל רוסיה אינה מסתפקת בדרישה שאוקראינה לעולם לא תצורף לנאט"ו. היא רוצה שיפורק כל המבנה הצבאי המורחב של נאט"ו, והברית תיסוג אל הקו המזרחי ביותר שלה לפני 1999, על גבול גרמניה-פולין. עד השבוע שעבר זה היה חלום באספמיה. בשבוע שעבר ארה"ב הציעה פרס גדול אפילו יותר: הסתלקות שלה, למעשה אם גם לא להלכה, מכל פעילות צבאית על אדמת אירופה.

כיום יש נוכחות קבועה של 70 אלף חיילים אמריקאיים באירופה, ב-28 בסיסים. מאז הפלישה לאוקראינה, ארה"ב כוננה נוכחות צבאית פעילה ורחבה בפולין, ברומניה ובבולגריה, ונוכחות פחותה במדינות הבלטיות. קשה לתאר את התוצאות הפוליטיות והאסטרטגיות של פינוי כל הכוחות האלה. בזה תסתיים לא רק השותפות הפוליטית והצבאית בין שני עברי האוקיאנוס האטלנטי, כי אם גם התחושה של שותפות גורל.

לכתבה המלאה של יואב קרני

מדינות נא"טו

המדינות שהצטרפו בהמשך (לפי שנים):

מקור המידע

נשמח את תצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ותקבלו כל שבוע את הכתבות הכי מרתקות בעיתונות . השאירו את כתובת המייל שלכם כאן למטה .

לגלות עוד מהאתר מאחורי הכותרות (עמי סלנט)

יש להירשם לעדכונים כדי לקבל את הפוסטים האחרונים לאימייל שלך.

←
→

כתיבת תגובה