כמה דברים מעניינים יותר מאשר הכותרות הרגילות בעיתונים : גם הפעם חפרנו קצת יותר לעומק והממצאים , לעניות דעתנו , מעניינים . תודה גם לנורית סלנט ( פעם מורה להיסטוריה , תמיד מורה להיסטוריה) .
הנושאים :
המוטיבציה של החמאס ב7 לאוקטובר 2023 וערביי ישראל
מכון הריטיג' , פרויקט 2025 והנשיא טראמפ
הפער בין ועדת אגרנט כפי שהתקבעה בזיכרון הלאומי ובין והזעם הציבורי שהיא עוררה
"התאהבתי במהירות אכספרסית", תיארה לאה גולדברג הצעירה את האהוב שלה בקובנה לפני עלייתה לארץ.
ימי הרדיו 1929-1948
המוטיבציה של החמאס ב7 לאוקטובר 2023 וערביי ישראל
מסמך מעניין מאוד. למשל, נראה שחלק ניכר מהמוטיבציה ל-7/10 קיבלו בחמאס מ… סיף אלקודס (שומר חומות) ב-2021, בעיקר ההשתתפות של הערבים בישראל, דבר שלא קרה אחרי פלישת חמאס ב-2023.
למסמך המלא , מרכז המידע למודיעין ולטרור ע"ש אלוף מאיר עמית ( קישור)
ראו גם :
סקר אקדמי: 80% מערביי ישראל מתנגדים למתקפה הרצחנית של חמאס בדרום
לפי הסקר, רוב ערביי ישראל מתנגדים לטבח שבו נרצחו כ-1,000 אזרחים ונהרגו מאות חיילים. מדובר בנקודת מפנה בעמדות הציבור הערבי, שהזדהה בסבבים קודמים עם הצד הפלסטיני. וגם: 85% מהמשיבים מתנגדים לחטיפת אזרחים
הסקר המקיף ביותר בקרב הציבור הערבי בישראל, שנערך לאחר פרוץ המלחמה על ידי החוקר נמרוד ניר ממכון אגם והאוניברסיטה העברית יחד עם חוקרים מאוניברסיטאות נוספות חושף כאמור כי רוב הציבור הערבי בארץ מתנגד למתקפת הפתע של חמאס. לצד זאת, מתוך כלל המשיבים, 75% הצהירו על מוכנות להתנדב ולסייע לאזרחים שנפגעו במתקפה.
הממצאים הללו מלמדים על נקודת מפנה בעמדות הציבור הערבי, שבסבבי הלחימה הקודמים הביע תמיכה וסולידריות עם הצד הפלסטיני, וכיום מתנגד לתוקפנות של חמאס. 66% מערביי ישראל תומכים בזכותה של המדינה להגן על עצמה מפני מתקפת חמאס, ו-85% מהמשיבים מתנגדים לחטיפתם של אזרחים.
מכון הריטיג' , פרויקט 2025 והנשיא טראמפ
בניגוד למה שעיתונאים ובציבור חושבים, הנשיא טראמפ אינו יורה מהמותן , כל המהלכים של הנשיא טראמפ לגבי ארה"ב מושפעים במידה רבה מתכנית פרוייקט 2025 שגיבשו יועציו במכון הריטג'.
המדיניות של הנשיא טראמפ מובלת על ידי Heritage Foundation, קבוצת מחקר שמרנית ותיקה, ובליווי בכירים לשעבר בממשל טראמפ. עם ספר הוראות בן כאלף עמודים, תחת הכותרת "פרויקט 2025", הרעיון הוא לשנות מן הבסיס את מבנה הממשלה כבר מהיום הראשון לכהונת טראמפ השנייה — ובשלב ראשון לפטר כ–50 אלף עובדים פדרליים, במטרה למחוק את מה שמכונה בקרב הרפובליקאים "הדיפ־סטייט".
בין הכותבים של "פרויקט 2025", בהם אחדים מהוגי הדעות המובילים בקרב שמרנים אמריקאים,
פרויקט 2025 ( Project 2025) היא תוכנית צוות חשיבה שפותחה עוד בשנת 2024 במטרה לעצב מחדש את הרשות המבצעת של הממשל הפדרלי האמריקני במקרה של ניצחון של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2024. התוכנית מציעה לבצע שינויים נרחבים בממשל האמריקני, ובמיוחד במדיניות הכלכלית והחברתית ובתפקיד הממשל הפדרלי והסוכנויות הפדרליות. התוכנית המורחבת פורסמה באתר האינטרנט project2025.org.
פרויקט 2025 מציע שינויים נרחבים במדיניות הכלכלית והחברתית בארצות הברית, כולל השתלטות מפלגתית על סוכנויות כמו משרד המשפטים, ה–FBI וה–FCC, פירוק המחלקה לביטחון המולדת, וצמצום תקנות סביבתיות לטובת דלקים מאובנים. התוכנית ממליצה לבטל את משרד החינוך האמריקאי, לקצץ מימון לחקר האקלים ולשנות את מעמד ה-NIH. בנוסף, היא קוראת לצמצום Medicare ו-Medicaid, לביטול כיסוי אמצעי מניעה ושירותים הקשורים להפלות, ולהגברת האכיפה כלפי מהגרים בלתי חוקיים. התוכנית מציעה גם עונש מוות מהיר, הפללת פורנוגרפיה, וביטול יוזמות גיוון, שוויון והכלה (DEI) על ידי העמדת גזענות נגד לבנים לדין.
הפער בין ועדת אגרנט כפי שהתקבעה בזיכרון הלאומי ובין והזעם הציבורי שהיא עוררה
ועדת אגרנט, לחקירת הכישלון במלחמת יום הכיפורים, היא האירוע המכונן של ועדות החקירה הממלכתיות בישראל, בהיותה ועדה שבחנה לראשונה כישלון מלחמתי, וכן הוועדה הראשונה שהגישה המלצות, כולל המלצות אישיות קשות. הרמטכ"ל, ראש אמ"ן, אלוף פיקוד דרום ועוד קצינים בכירים באמ"ן הודחו מתפקידם בעקבות המלצות הוועדה, שהוגשו בתחילת 1974. שם נקבע התקדים ושם השתרשה הנורמה שכישלון צבאי מחייב נשיאה באחריות אישית על ידי ראשי מערכות הביטחון. בחלוף 50 שנה הנורמה הזאת לא הוקהתה: כל ראשי מערכת הביטחון נטלו אחריות לכישלון ה–7 באוקטובר, והודיעו כי יפרשו מתפקידם.
רק שיש פער עצום בין איך שוועדת אגרנט התקבעה בזיכרון הלאומי לבין האכזבה הציבורית והזעם האדיר שהתפרץ עם פרסום מסקנותיה בזמן אמת. המחאה הציבורית הבולטת בתולדות ישראל, עד לשנים האחרונות, הייתה זו שהוביל מוטי אשכנזי בעקבות האכזבה הגדולה מוועדת אגרנט, ובחירת הוועדה שלא להטיל אחריות על ראש הממשלה דאז גולדה מאיר ושר הביטחון דאז משה דיין.
ועדת אגרנט בחרה, במודע, לא להטיל אחריות על הדרג המדיני. היא קבעה כי מאיר ודיין נהגו בסבירות כאשר הסתמכו על עמדת הצבא כי אין סכנה ממשית לפרוץ מלחמה. זאת הייתה קביעה משונה — בוודאי במקרה של דיין, שנחשב "מר ביטחון" — והיא שיקפה ככל הנראה את עמדתו של יו"ר הוועדה, השופט שמעון אגרנט, כי לא ראוי שגוף משפטי ממונה ידיח את הדרג הנבחר, מה שצריך להשאיר לקביעת הבוחר. הוא לא טעה: הזעם הציבורי שהתעורר בעקבות ההחלטה הביא להתפטרותה של מאיר עשרה ימים לאחר פרסום מסקנת הדו"ח; דיין התפטר גם הוא בהמשך.
הבטן הרכה של ועדות החקירה
מה שהיה נכון בעת פרסום ההמלצות התקדימיות של ועדות אגרנט נכון גם היום: לוועדת חקירה ממלכתית אין סמכות חוקית, ואולי גם לא מוסרית, להדיח את הדרג הנבחר..
לכתבה המלאה של מירב ארלוזורוב , שבועון דה-מרקר ( קישור )
הבחור הזה היה אולי היחיד אשר יחסו אלי היה עמוק מאוד
"התאהבתי במהירות אכספרסית", תיארה לאה גולדברג הצעירה את האהוב שלה בקובנה לפני עלייתה לארץ. צרור מכתבים ברוסית שהתגלה במכון גנזים — אגודת הסופרים מגלה פרטים לא־ידועים על מ.מ. שעליו כתבה ב"מכתבים מנסיעה מדומה". תירגם את המכתבים מרוסית בוריס ינטין
יצחק בר־יוסף
בקיץ 1936 החלו להופיע במוסף הספרותי של "דבר" רשימות בהמשכים של משוררת בת 25 שעלתה לארץ חודשים ספורים קודם לכן ושמה לאה גולדברג. בראשית 1937 יצאו הרשימות כספר הפרוזה הראשון שלה "מכתבים מנסיעה מדומה", רומן מכתבים שבמרכזו רות, בת־דמותה של המחברת, המתארת את פרידתה המיוסרת מאהובה עמנואל וגם מאירופה. הספר זכה לתגובות מעורבות באליטה הספרותית הקטנה בארץ אך גולדברג עצמה ראתה בו בדיעבד בוסר נעורים ולמקורביה אמרה כי היתה רוצה לעבור בין חנויות הספרים ולאסוף את עותקיו. למזלנו שמור כתב היד המקורי של הספר במכון גנזים — אגודת הסופרים, ועליו הקדשה "למ.מ.".
מיהו "מ.מ."? חוקר הספרות גדעון טיקוצקי, בן־בית במכון גנזים, עיין במכתבים ששלחה גולדברג בסוף 1933 לחברת הילדות שלה מינה לנדוי ומצא ש"מ.מ." הם ראשי התיבות של משה (מישה) מאירוביץ', שבו, לדברי גולדברג, "התאהבתי במהירות אכספרסית". מכתביה של גולדברג ללנדוי מלמדים על המצוקה הכספית שמישה היה שרוי בה ועל שהפך למפרנס היחיד של משפחתו לאחר שאביו חלה מאוד. "דווקא באותו הזמן הציעו לו לעלות בסתיו ארצה והבטיחו אפילו משרה צנועה בקרבת תל אביב, והכל יכול היה להיות יפה עוד יותר מאשר קיוויתי, אבל הוא מוכרח לוותר על זה, כי אינו יכול להשאיר את ההורים".
ההמשך עצוב. גולדברג עלתה לארץ ומאירוביץ' נשאר בקובנה, התחתן עם צעירה ושמה צילה ונספה בשואה והוא בן 35 בלבד (על כך ב"נערות עבריות: מכתבי לאה גולדברג מן הפרובינציה, 1935-1923", עורכים: יפעת וייס וגדעון טיקוצקי, ספריית פועלים, 2009). בתמונה יחידה שנותרה מזוג הנאהבים הם נראים מחויכים ומאושרים באחד מרחובות קובנה ב-1934. הוא בחליפה ועניבה והיא בכובע אלגנטי לראשה וצעיף לצווארה. החיים היו יפים ומבטיחים, לא היה אפשר לִצפות את העתיד הקודר.
צרור מכתבים ברוסית ששלח מאירוביץ' לגולדברג ושכן כל השנים בארכיון גנזים שופך אור על פרשת אהבתם. בוריס ינטין, איש צוות גנזים ומנהל ארכיון התיאטרון באוניברסיטת תל אביב, תירגמם מרוסית. "מישה היה אינטלקטואל מבריק", מסביר ינטין, "הוא היה מהנדס במקצועו, חובב ספרות ושירה, כתב בשנינות ובהומור וציטט מספרי שירה, ספרות ופילוסופיה". במאמציו להתחקות אחר עקבותיו פנה לספרייה הלאומית בווילנה, שם אישרו את זהותו כ"מהנדס מ. מאירביצ'וס" החתום על כמה פרסומים מדעיים בהנדסה.
למאמר המלא של יצחק בר-יוסף במוסף תרבות וספרות , עיתון " הארץ"
ימי הרדיו 1929-1948
מדוע התפתחו תחנות הרדיו בארה"ב במהירות בהשוואה לאירופה ? מה הקשר בין משברים כלכליים והתפתחות המדיה של הרדיו ? מה היתה השפעת מלחמת העולם השנייה על שידורי הרדיו ? הקשר בין הפצת המוזיקה הפופלוארית והג'אז והתפתחות הרדיו , מפעלי ייצור הרדיו בארה"ב והתפתחות תעשיית האלקטרוניקה בארה"ב .
על כל אלו ניתן לקרוא בסקירה ההיסטורית על ימי הרדיו בשנים 1929-1948 וגם לקרוא בסיכום על המשך ההתפתחות ההיסטורית של שידורי רדיו
לסקירה שכתבתי בפורטל ההיסטוריה " רגעים היסטוריים" ( קישור)
מאחורי הכותרות (עמי סלנט) 