כמה דברים מעניינים יותר מאשר הכותרות הרגילות בעיתונים : גם הפעם חפרנו קצת יותר לעומק והממצאים , לעניות דעתנו , מעניינים .
הנושאים:
ההידרדרות הקוגניטיבית של הנשיא ביידן בשנים האחרונות
שיעור בעלי הפנסיות בארה"ב, ירד מיותר מ–50% ב–1979 לפחות מ–35% כיום.
51 שנים אחרי: היומן המצרי שחושף את עומק ההונאה ואת כשלון המודיעין
בריאות זה לא מדע
שדה הגז לוויתן , והתלות של הירדנים והמצרים
מפלי איגואסו , ארגנטינה וברזיל
ההידרדרות הקוגניטיבית של הנשיא ביידן בשנים האחרונות
כתבה מרתקת של יואב קרני בעיתון גלובס
"החודשים האחרונים האירו באור לא־יקרות את מצבו הגופני של הנשיא, והעמידו בספק גם את מצבו ההכרני (קוגניטיבי). זה קרה בעקבות עימות הטלוויזיה שלו עם דונלד טראמפ, בחודש יוני. אמריקה תפסה את הנשיא בן ה־81 על חם. הוא התקשה להרכיב משפטים, הוא איבד את חוט מחשבתו, מלים לעו בגרונו, וקולו הצרוד התקשה לבקוע.
קשר של שתיקה?
אבל השאלה אינה מה קרה לנשיא ב־28 ביוני, מול טראמפ. השאלה היא המידה שבה 28 ביוני שיקף את החודשים הקודמים, אולי את השנים הקודמות. בקיצור, האם קשר של שתיקה נרקם סביב מצב בריאותו של ביידן לאורך חלק ניכר של נשיאותו, אולי כל נשיאותו? הייתכן שניצני היחלשותו הפיזית והשכלית ניכרו עוד לפני שהתמודד על הנשיאות ב־2020?
זו שאלה כבדת משקל. היא נוגעת לעצם הגיונה של המערכת הדמוקרטית. הייתכן שמפלגה פוליטית הערימה על הבוחרים, והפקידה את עוצמתה הפנומנלית של הנשיאות בידיו הרועדות של ישיש שוקע והולך? הייתכן שאת נשיאותו ניהלו הלכה למעשה בני משפחתו ויועציו הקרובים? האם זו הסיבה שהנשיא מיעט להופיע בפני התקשורת, ומגבלות ניכרות הוטלו על מגעיו עם העולם החיצון, ובכלל זה מנהיגי הקונגרס ושרי הקבינט שלו?
תחקיר עוצר נשימה בוול סטריט ג'ורנל גילה לפני שבועיים, כי אחדים מחברי הקבינט נענו לרמזים, ונמנעו מלבקש פגישות עם הנשיא. בארבע שנות נשיאותו, ביידן פגש את כל הקבינט שלו רק תשע פעמים. השנה, הקבינט התכנס פעם אחת ויחידה. צריך להגיד שהקבינט האמריקאי חשוב פחות לאין שיעור מזה של ישראל, או של כל דמוקרטיה פרלמנטרית. אין בו הצבעות, והנשיא הוא תמיד המחליט, בלי אחריות קולקטיבית. אבל לפנים קבינטים היו מקיימים דיונים ומשיאים עצות לנשיא. לא בימי ביידן (טראמפ כינס את הקבינט שלו 25 פעמים).
היסטוריונים מזכירים את הדוגמה המצמררת של וודרו וילסון, הנשיא ה־28 של ארה"ב, בימי מלחמת העולם הראשונה. הוא לקה בשבץ מוחי בשנה השלישית של תקופת כהונתו השנייה, ואשתו אדית (Edith) ניהלה למעשה את נשיאותו מבלי לגלות לאיש את חומרת מצבו.
איננו יודעים אם ג'יל ביידן מילאה תפקיד דומה. אבל אין ספק שכמו רוב קודמותיה היא נהנית מהשפעה ניכרת על נשיאותו של בעלה, והשפעתה בהכרח ניכרת עוד יותר אם בעלה מתקשה לתפקד."
שיעור בעלי הפנסיות בארה"ב, ירד מיותר מ–50% ב–1979 לפחות מ–35% כיום.
מתוך ראיון עם פרופסור רוברט רייך בעיתון " הארץ" ( קישור )
השוואה לישראל :
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2021, כ-64% מהאוכלוסייה בישראל בגילאי 20 ומעלה, דיווחו כי יש להם הסדר פנסיה כלשהו.
השוואה לצרפת :
על פי נתוני ה-OECD לשנת 2020, כ-75% מהאוכלוסייה בצרפת בגילאי 65 ומעלה קיבלו קצבת זקנה.
ואין כמו צרות של אחרים. עם סיפורו של הביטוח הלאומי באמריקה – שנמצא בפשיטת רגל, ובעשרות מיליוני הבומרים שבדרך לעוני.
51 שנים אחרי: היומן המצרי שחושף את עומק ההונאה ואת כשלון המודיעין
שני יומנים 1973, ג’קי חוגי, כנרת זמורה, 2023, 140 עמודים
מאת : ד"ר עופר דרורי
ג’קי חוגי, עיתונאי דובר ערבית, קיבל יומן מלחמה בערבית של חייל מצרי שנמצא בחולות סיני. היומן עבר מספר טלטולים מקרב חיילי צה”ל וסופו אצל חייל צה”ל בשם עודד ירון.
אילו היומן של החייל המצרי היה טקסט בלבד, מן הסתם לא היה תופס את תשומת הלב של ירון או חיילי צה”ל האחרים שעבר דרכם. אבל היומן הזה, שהיה כתוב על דפי מחברת, כלל גם איורים מרשימים שהרשימו את כל רואיהם.
בסופו של דבר, היומן המצרי תורגם לעברית, ומסתבר שהכותב אותו לא היה רק כישרוני באיורים אלא גם בכתיבה. מסתבר, למי שלא ידע, שחיילים הם בני אדם ומרגישים דומה בשני צידי המתרס. אני משאיר לקורא לחוות באופן עצמאי את הדברים.
נקודה אחת צדה את עיניי: החייל המצרי היה חייל פשוט בסוללת תותחים ואפילו לא מפקד. ביומנו כותב החייל ב-30 בספטמבר 1973: “המאורעות החלו להתגלגל במהרה ובדממה, ואנו נגררים אחריהם… החיילים התבקשו לשוב מן החופשות, ואלה שאמורים היו להשתחרר בקרוב נקראו לשרות אף הם.”
שבוע לפני שפרצה, כבר ידע החייל המצרי הפשוט כי פני צבאו למלחמה כוללת. כוונות בקרב גדוד התותחנים המצרי הוכרזו שבועיים קודם לכן, כבר ב-14 בספטמבר.
כמי שהיה בסיני ערב פרוץ המלחמה, ההונאה של המצרים את צה”ל הייתה שהם נערכים לתרגיל גדול, וסופו סיום תרגיל. הנה עכשיו, 51 שנים לאחר אותה מלחמה, מתברר שהמצרים תכננו מלחמה ולא תרגיל.
הנתון המדהים – חייל פשוט ולא בכוח המרכזי להתקפה, ידע על מלחמה כוללת שבוע לפני שפרצה, ומפקד הגדוד שאליו השתייך ידע מן הסתם עוד קודם לכן, ומפקד החטיבה? האוגדה?
מסתבר שגם 51 שנים אחרי המלחמה לא היה לנו מושג עד כמה ההונאה המצרית הייתה יעילה וחזקה. המצרים הצליחו לשמור סוד על מלחמה מתוכננת שבוע ימים בכל דרגי הצבא, ואנחנו, ברהב ליבנו, לא הצלחנו לקרוא את המפה ולהבין את משמעויותיה.
המודיעין של צה”ל פישל ובגדול ב-1973, ואף יותר ממה שחשבנו. והמודיעין של צה”ל פישל ובגדול ב-2023. ומי יודע מה יקרה ב-2033?
מקור המידע וקרדיט : ד"ר עופר דרורי ( קישור)
בריאות זה לא מדע
מאת: אנה טודורוביץ׳, AEON
מחקרים מבוססי נתונים אומרים לנו כיצד טיפול צפוי לשפר את מצבנו, אך הם מתעלמים מההקשר התרבותי ומהדינמיקה החברתית
למאמר המרתק בגיליון החדש של אלכסון
שדה הגז לוויתן , והתלות של הירדנים והמצרים
יציבות אזורית: הגז הישראלי תורם המון ליציבות האזורית. שדה הגז לוויתן מספק 100% מהגז של ירדן, שתישאר בלעדיו בחושך ובלי מים, והשדה גם מספק כמות נכבדה מהגז הטבעי של מצרים.
פוטנציאל הגז הטבעי במים הישראליים כולל עוד כמויות גז ענקיות, אפילו יותר ממה שהתגלה עד היום.
לווייתן הוא מאגר גז טבעי שאותר במרחק של כ-120 קילומטר מערבית לחיפה, בתחום המים הכלכליים של מדינת ישראל בים התיכון. לוויתן הוא, על-פי הגדרת משרד האנרגיה, מאגר הגז הטבעי האסטרטגי והגדול ביותר של מדינת ישראל.
בחודש ספטמבר 2016 נחתם חוזה מחייב בין שותפות לווייתן לבין חברת החשמל הירדנית (NEPCO) שהיא חברה בבעלות מלאה של ממשלת ירדן לייצוא של עד 3.5 BCM בשנה על פני 15 שנה. הגז הטבעי משמש כמקור האנרגיה העיקרי לתחנות הכוח השונות בירדן, וכ-90% מהגז הטבעי בירדן מגיע ממאגר לוויתן.
במרץ 2016 נחתם חוזה לאספקת 0.25-0.4 BCM לתחנת הכוח בעזה, בעלות של 50 מיליון דולר בשנה
מדוע המצרים זקוקים לגז הישראלי ?
מצרים היא מדינה שסיימה לאחרונה קיץ שני ברציפות עם הפסקות חשמל כרוניות, כאשר 76.8% מהייצור בתחנות הכוח מתבסס על גז טבעי. המחסור באנרגיה שעימו מתמודד הממשל בקהיר נובע מכמה גורמים, שהראשון שבהם הוא הירידה בתפוקת שדות הגז המקומיים המצריים, ובמיוחד "זוהר", הגדול ביותר, שתפוקתו ירדה השנה ביותר מ-40% מהשיא ב-2021.
לצד החוב המצרי התופח לחברות הגז הזרות, בעיה חריגה היא גניבת חשמל רחבת-היקף מרשת החשמל, שבחלק מהמקומות מגיעה ל-45%. בה בעת, ישנן שתי סוגיות מתמשכות במשק הגז המצרי: הצריכה הוכפלה בתוך שני עשורים, הן בשל ריבוי האוכלוסין והן בשל ההתחממות הגלובלית,
המשבר המצרי טומן בחובו הזדמנויות עבור ישראל להידוק היחסים. לפי איגוד הגז הטבעי, בשנת 2023 יִיצאה ישראל 8.7 מיליארד מטרים מעוקבים (BCM) גז טבעי למצרים, כשישית מהתצרוכת שלה. אלו הסתכמו לסך הכנסות של 7 מיליארד שקל, שצפוי לצמוח עם פיתוח תשתיות הולכת הגז הנוספות מישראל למצרים.
מפלי איגואסו , ארגנטינה וברזיל
מפלי איגואסו Cataratas del Iguazú, בהם סדרה של מפלי מים על נהר איגואסו המחלקים את הנהר לקטע עליון ולקטע תחתון. המפלים שוכנים על קו הגבול בין מדינת פרנה בברזיל (20%) ופרובינציית מיסיונס בארגנטינה (80הפארק בצד הארגנטינאי של המפלים הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בשנת 1984, ובשנת 1986 הוכרז גם הפארק בצד הברזילאי ככזה. בשנת 2011 המפלים נבחרו לאחד משבעת פלאי עולם הטבע.
ליד המפלים יש שלוש ערים: פוז דו איגואסו בברזיל, פוארטו איגואסו בארגנטינה, וסיודד דל אסטה בפרגוואי. כ-80% מהמפלים נמצאים בארגנטינה, שם ניתן לצפות בהם מקרוב, אך התצפית הפנורמית אפשרית רק מברזיל. המפל המפורסם ביותר הוא "גרון השטן" (אנ'), הממוקם על קו הגבול בין המדינות, עם צורת פרסה ברוחב 150 מטר ובאורך 700 מטר.
מאחורי הכותרות (עמי סלנט) 