כמה דברים מעניינים יותר מאשר הכותרות הרגילות בעיתונים : גם הפעם חפרנו קצת יותר לעומק והממצאים , לעניות דעתנו , מעניינים .
ליקוט והבניית הידע : עמי סלנט , מידען
סיוע בהפניות : נורית סלנט ( פעם מורה להיסטוריה , תמיד מורה להיסטוריה)
הנושאים
זיהום עופרת ממכרות גרם לפגיעה קוגניטיבית בתושבי רומא
קנדה, צריך לומר, נולדה כתאונה היסטורית, ב־1867
שרידי עמילן בני כ-780 אלף שנה חושפים: ההומינידים אז בארץ לא היו רק ציידים
סין מתבססת כמעצמה של טכנולוגיה עתידנית, ולארה"ב יש סיבות טובות לדאוג
איפכא מסתברא היא תרבות, לא יחידה
ונציה ,לחנות הזו יש גונדולה משלה האוספת מבתי המלון ומקומות אחרים ישר לחנות
זיהום עופרת ממכרות גרם לפגיעה קוגניטיבית בתושבי רומא
ניו-יורק טיימס ( תורגם לעברית באדיבות עיתון " הארץ" )
האימפריה הרומית הסתמכה על יציקת מטבעות, אך כריית המתכת כסף שחררה לאוויר כמויות גדולות של עופרת רעילה. מחקר חדש שהתבסס בדיקת שכבות קרח שנאספו ברוסיה וגרינלנד חישב עד כמה הזיהום פגע תושבי האימפריה
במשך כ-200 שנה, שתחילתן בשנת 27 לפנה"ס, השתרעה האימפריה הרומית על פני אירופה, המזרח התיכון וצפון אפריקה, בתקופה הנקראת Pax Romana ("השלום הרומאי"). כלכלתה הסתמכה על יציקת מטבעות כסף שדרשה פעולות כרייה עצומות ממדים. האימפריה ידעה אז תקופה של פריחה ושגשוג. אלא שמשהו מאיים נישא באוויר. זיהום נרחב בצורה של חלקיקי עופרת פגע בבריאותם ובשכלם של הרומאים.
חילוץ המתכת כסף מהקרקע בידי הרומאים לוותה ביצירת כמות אדירה של עופרת. לדברי ג'וזף מקונל, מדען סביבה במכון Desert Research בנבאדה והמחבר המוביל של המחקר, "כדי להפיק אונקייה אחת (28.35 גרם) של כסף, הופקו גם כ-10 אלף אונקיות (כ-280 ק"ג) של עופרת". המחקר פורסם השבוע בכתב בעת Proceedings of the National Academy of Sciences
"הממצאים החדשים מראים את היקף זיהום העופרת כתוצאה מכרייה ומחרשות מתכת",
כדי לחשב את כמות העופרת אליה נחשפו הרומאים, חישבו החוקרים את זרמי האוויר שהובילו את חלקיקי המתכת הרעילה ממרבצי המכרות אל האזור הארקטי. החישוב העלה כי בין 3.3 ל–4.6 טונות של עופרת נפלטו לאוויר בכל שנה כתוצאה מכריית הכסף.
חוקרים העלו בעבר את ההשערה כי החשיפה לעופרת תרמה רבות לקריסת האימפריה הרומית
לעופרת יש שלל השפעות שליליות על גוף האדם. "לא קיים דבר כזה חשיפה בטוחה לעופרת", אומרת דבורה קורי־סלקטה, נוירו־טוקסיקולוגית במרכז הרפואי של אוניברסיטת רוצ'סטר, שלא היתה מעורבת במחקר. מחקרים מהעשורים האחרונים הראו כי ריכוז עופרת גבוה בדם ילדים יכול לגרום לפגיעות בריאותיות רבות, גופניות ונפשיות. לפי קורי־סלקטה, אחת מסכנות העופרת היא פגיעה ב-IQ. "יש לנו נתונים בנוגע למידות IQ בקרב ילדים עם ריכוז עופרת שונה בדמם", ציינה. נוסף על כך, רמות עופרת גבוהות בדם נמצאו קשורות גם ללידות מוקדמות ופגיעה קוגניטיבית בזקנה
מקונל ועמיתיו המשיכו בחישוביהם והעריכו כמה מהעופרת היתה חודרת למחזור הדם של תושבי האימפריה הרומית. מקונל וצוותו התמקדו בתינוקות וילדים, מכיוון שהם חשופים יותר לעופרת, דרך נשימה או אכילתה. מסקנתם היתה כי בדמו של כל ילד ריכוז העופרת היה גבוה ב–2 עד 5 מיקרוגרם לכל דציליטר דם. לפי הנתונים הללו, חישבו החוקרים כי בממוצע, ה־IQ ברומא פחת בשתיים עד שלוש נקודות.
קנדה, צריך לומר, נולדה כמעט כתאונה היסטורית, ב־1867
טראמפ מאלץ את קנדה לשאול מיהי בכלל ומדוע היא קיימת
נשיא ארה"ב הנבחר רוצה מיזוג, ומאיים לאכוף אותו "באמצעים כלכליים" • נושאי כליו מייעצים לקנדה לזנק אל זרועותיו • "האם תימצא די פטריוטיות בקנדה כדי להתנגד לטראמפ?", שואל עיתון אחד. לא פשוט, מפני שרק 34% אומרים שהם "גאים להיות קנדים"
מאת: יואב קרני , העיתון " גלובס "
קנדה, צריך לומר, נולדה כמעט כתאונה היסטורית, ב־1867. ארה"ב עתה זה נחלצה ממלחמת אזרחים איומה, כאשר הבריטים החליטו לכונן את "הקונפדרציה הקנדית", ולהעניק לה שלטון עצמי. הגבול בין ארה"ב לקנדה היה יכול להימחק שנים קודם. ארה"ב סיפחה חצי ממקסיקו באמצע המאה ה־19. היא יכלה לספח גם חצי מקנדה. יד המקרה סיכלה אפשרות כזאת. רוב הגבולות המדיניים בעולם קשורים ביד המקרה. הם התקבלו, לפעמים בחריקת שיניים או במשיכת כתפיים, לטובת תקינות הסדר של היחסים הבינלאומיים.
מפעם לפעם, אמריקאים וקנדים השתעשעו בנוסחאות של היסטוריה חלופית, שבה איחוד ענקי משתרע מאלסקה בפאתי צפון מערב עד פלורידה בדרום מזרח. היתרונות
הכלכליים והאסטרטגיים שאיחוד כזה היה מניב הם פנטסטיים לחלוטין. ארה"ב המורחבת תהיה מעצמת־על־על, עם משאבים קרקעיים ומינרליים שאין להם שיעור.
אבל זה לא יקרה. הפקרות הרטוריקה של טראמפ מעוררת כיסופים פטריוטיים, שלא נראו דוגמתם מאז ימי השיא של מלחמת העולם השנייה, כאשר קנדים חירפו את נפשם בשדות הקטל של אירופה. עיתון אחד בעיר קלגרי, בחבל אלברטה, הכריז ביום ה' בעמודו הראשון, "לאהוב אותה, או לאבד אותה", את קנדה, זאת אומרת. "האם קנדה תוכל לאזור די פטריוטיות כדי להתנגד לטראמפ?" הוא שאל.
אל נכון מבלי להתכוון, הנשיא המיועד עוזר לקנדים להתרכז בתשובה על שאלה שבעיני ג'סטין טרודו לא היה אפילו מקום להציג: למה קנדה?
למאמר של יואב קרני בעיתון " גלובס ( קישור)
שרידי עמילן בני כ-780 אלף שנה חושפים: ההומינידים אז בארץ לא היו רק ציידים
מחקר שערכו חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת חיפה והאוניברסיטה העברית חושף את הרגלי התזונה של ציידים-לקטים קדמונים. ניתוח שרידי עמילן שנמצאו באתר סמוך לגשר בנות יעקב מלמד שההומינידים שחיו באזור באותה תקופה ליקטו מגוון רחב של צמחים ועיבדו אותם בעזרת "כלי מטבח" מבזלת. זאת, בשונה מהתפיסה הפופולרית שלפיה התזונה הפרהיסטורית התבססה על בשר..
התפיסה הרווחת על אודות הרגלי התזונה של אבותינו הקדמונים מספקת השראה לתזונה בת ימינו. רבים מדגישים את חשיבותו של מזון מן החי, כמו תזונת הפליאו האופנתית, בין היתר מפני שבאתרים הארכאולוגיים הקדומים השתמרו בעיקר עצמות בעלי חיים. לעומת זאת, המזון הצמחי, שמשתמר רק לעיתים נדירות, אינו נתפס כגורם משמעותי בתזונה הקדומה. אבל במחקר חדש, שבו בדקו חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת חיפה והאוניברסיטה העברית, ממצאים קדומים מאזור גשר בנות יעקב עולה כי בני האדם לפני מאות אלפי שנים אכלו גם מזון מהצומח.
המחקר, שפורסם אמש (יום ב') בכתב העת PNAS, הוא חלק מעבודת הדוקטורט של ד"ר הדר אחיטוב מהמעבדה לחקר טכנולוגיות עיבוד מזון עתיקות, מכון זינמן לארכיאולוגיה ובית הספר לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, שנכתבה באוניברסיטת בר אילן ובו שותפים גם פרופ' נירה אלפרסון-אפיל ודר' יואל מלמד מאוניברסיטת בר-אילן, פרופ' נעמה גורן-ענבר מהאוניברסיטה העברית, פרופ' אמנדה הנרי מאוניברסיטת ליידן, הולנד, ומכוני מחקר נוספים בחו"ל.
החוקרים בדקו מתאר גרגירי עמילן בני כ-780 אלף שנה, שנחשפו בתהליך מיצוי חומר מתוך כלי עבודה שנמצאו באתר הארכאולוגי הרטוב על גדת הירדן, סמוך לגשר בנות יעקב. הממצאים חושפים הרגלי תזונה שונים ממה שהיה ידוע לנו עד כה.
לכתבה המלאה באתר YNET ( קישור)
סין מתבססת כמעצמה של טכנולוגיה עתידנית, ולארה"ב יש סיבות טובות לדאוג
מאת: נעמי קנטור יצחייק , מוסף עיתון " הארץ"
יותר פטנטים מכל מדינה אחרת, השקעה מסחררת במחקר ובתשתיות, וגיוס מדענים מובילים מכל העולם. אחרי שנים שבהן נחשבה למעצמה של חיקויים זולים ונחותים, סין מתייצבת בנחישות בחזית הטכנולוגיה העולמית
סין מתקדמת במהירות
די מדהים לראות את המהירות שבה צמחו ערים כדוגמת צ'ונגצ'ינג או שנז'ן. רשת הרכבות המהירות, שדות התעופה, קצב בניית תחנות הכוח, ציי כלי הרכב החשמליים, אין משהו דומה לזה בשום מקום אחר.
בתחילת שנות ה–70 סין פיגרה משמעותית ברוב התחומים המדעיים והטכנולוגיים. "ב–1978, כשדנג שיאופינג עלה לשלטון והתחילו הרפורמות, סין היתה במבנה דמוגרפי דומה לחברה החרדית. 50% מהאוכלוסייה היו ילדים, אז הדרך היחידה להבטיח שתהיה להם עבודה בהמשך היתה ליצור עבודה בעלות נמוכה מאוד", מסביר פרופ' יורי פינס, היסטוריון וסינולוג מהאוניברסיטה העברית. בשנים אלה סין הצליחה לשקם את כלכלתה בצורה מעוררת השתאות, ונהפכה ל"מפעל הייצור של העולם". אך במקביל, התווית "Made In China" התקבעה כשם נרדף למוצר זול ולא־איכותי, והמדינה עצמה תויגה כמעצמת חיקויים שמתמחה בגניבת קניין רוחני ובהנדסה הפוכה.
"לסין תמיד היה ברור שזה שלב ביניים", מסביר פינס. "הרעיון היה שסין תעבוד בתעשיות הזולות והפשוטות ביותר כדי להרוויח כסף מינימלי, ובבוא העת תוכל להשקיע אותו ולשדרג את התעשייה הסינית". מדיניות הילד האחד, שהושקה רשמית ב–1979, יצרה מציאות חדשה וחייבה שינוי בשוק התעסוקה: "העלייה הדמוגרפית בסין נבלמה, ועכשיו מתחילה ההאטה. כשפחות ופחות אנשים נכנסים לשוק העבודה, זה אומר שהמחשבה שהסינים יעבדו בזול כבר לא שייכת לעידן שלנו", אומר פינס. "במצב הדמוגרפי הנוכחי, כל פועל סיני אמור לייצר פי שלושה או חמישה ממה שייצרו פועלים סינים לפני 20 שנה, ואת זה אפשר לעשות רק בעזרת חדשנות טכנולוגית, שמייעלת את תהליכי העבודה והייצור".
ב–2019 סקר "האקונומיסט" את נוף המחקר בסין, ותהה אם תוכל יום אחד להפוך למעצמת־על מדעית. לפני כמה חודשים, העיתון שוב שאל את אותה שאלה, והפעם המסקנה היתה חד־משמעית: "כן". על פי דירוג ליידן של היקף תפוקת המחקר המדעי, שש אוניברסיטאות או מוסדות מחקר סיניים משתייכים לעשרת המוסדות המובילים בעולם (ועל פי מדד Nature — שבעה); בפיתוחים בתחום הפינטק (טכנולוגיה פיננסית), אנרגיה ירוקה, רחפנים ותקשורת מדור חמישי, סין כבר מובילה בעולם בהפרש ניכר. ב–2017 הוכתר מחשב־העל הסיני כמחשב המהיר בעולם; ב–2016 שיגרה סין בהצלחה את לוויין הקוואנטום הראשון בעולם וב–2019 הפכה למדינה הראשונה שהנחיתה גשושית בצד הרחוק של הירח.
הנתונים מראים שבין 2013 ל–2022, מספר מגמות ההנדסה באוניברסיטאות ברחבי סין גדל ביותר מ–7,500, ו–96 תחומי לימוד חדשים התווספו, בהם רובוטיקה, בינה מלאכותית, בלוקצ'יין וביג דאטה. במקביל, הוקפאו או הוסרו תוך חודשים בודדים כמאה חוגי לימוד "מסורתיים" לטובת חוגים המתמקדים בטכנולוגיה עדכנית יותר.
למדע יש גבולות
להשכלה בסין היה תמיד מעמד־על. אין זה פלא שמומחים או מדענים בולטים, שהוכשרו לרוב בחו"ל, נתפסים בסין כנכס אסטרטגי. ב–2013 אמר שי כי "אני מקווה שהסטודנטים הרבים שבחו"ל ימשיכו ויובילו את המסורת המפוארת של לימודים בעולם ושירות המדינה… אם תחזרו לסין, נקבל אתכם בחום ובזרועות פתוחות. אם תישארו מעבר לים, נתמוך בכך שתשרתו את המדינה בצורות שונות… כולכם חייבים לזכור שלא משנה היכן אתם נמצאים, כולכם בנים ובנות של סין".
בין השנים 2000 ל–2019 עזבו את סין למטרת לימודים בחו"ל יותר משישה מיליון סטודנטים, אולם כיום המגמה הפוכה. סין מעסיקה כעת חוקרים מארה"ב ומהאיחוד האירופי גם יחד. רבים מהמדענים החוזרים פותו לשוב הביתה בתמריצים נדיבים, בין היתר כחלק מתוכנית "אלף הכישרונות", שמשכה יותר מ–7,600 מדענים ומהנדסים בכירים לסין, כולל 3,500 מדענים צעירים ומבטיחים.
איפכא מסתברא היא תרבות, לא יחידה
מאת" ד"ר תא"ל ( מיל') חיים בנימיני , קצין מודיעין ראשי לשעבר
חיים בנימיני (נולד ב-1938), הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת תת-אלוף, היה מפקד חטיבת גולני, מפקד בית הספר לקצינים וקצין מודיעין ראשי בצה"ל, ולאחר מכן היה מנהל משאבי אנוש בחברת "סאיטקס" ובחברת "טבע" ומרצה באוניברסיטת תל אביב.
בספטמבר 1973 קודם לדרגת אלוף-משנה ומונה למפקד בית הספר לקצינים, במלחמת יום הכיפורים פיקד על "כוח בישוף" שהורכב מצוערים וסגל בה"ד 1, ולחם בחזית המצרית. פיקד על חטיבת גולני בשנים 1975 עד 1976, בהמשך עבר לאגף המודיעין, כיהן כראש מחלקת האיסוף, ובשנים 1977–1979 כיהן כקצין מודיעין ראשי בדרגת תת-אלוף. השתחרר משירות הקבע ב-1982.
באחרונה החליט ראש אמ"ן להפוך את מחלקת הבקרה של האגף לחטיבה, תוך הרחבת סמכויותיה שהוגבלו בעבר לתחומי המחקר וההערכה. למיזם המבורך אין מאה ימי חסד או זמן ללמוד ולגבש תפיסות. כבר עתה ניצב צורך לאתגר את המודיעין בפרט ואת הצבא בכלל בכל הנוגע לתפיסות יסוד, לדרכי פעולה וליעדים שמקודמים, ולערער על קונספציות שמתהוות – בדרגים המדיני והצבאי ( מקור) .
"אינני נלהב מההחלטה של ראש אמ"ן להקים יחידה ארגונית שייעודה לזהות תרחישי איפכא מסתברא מול הערכת המודיעין של אמ"ן. אני חושב שזו טעות, אלא אם כן ההחלטה היא חלק ממהלך עמוק יותר של שינוי התרבות הארגונית באמ"ן. כישלונות ההתרעה במלחמת יום הכיפורים ובאירועי 7 באוקטובר מלמדים אותנו בין היתר על העדר ספקנות בהערכת אמ"ן. אבל, וזה הסיפור העצוב גם אז וגם היום, היתה גם היתה ספקנות של אנשי מודיעין בקו הראשון, כגון מודיעין השדה ומערך האיסוף. קולות אחרים אלו לא באו לידי ביטוי בהייררכית קבלת ההחלטות של המערכת.
ספקנות היא ערך בתרבות הארגונית של כל מערכת אנושית.
ספקנות אמורה להיות יסוד בעצם תפקידו של כל איש מודיעין. מה עוד שאין תחליף לספקנות שמקורה במי שנמצא בחיכוך מתמיד עם המידע הראשוני המגיע מתצפית, האזנה, סוכן, מודיעין גלוי או תחושות השטח של קמ"ן. הבעיה שנחשפה אז והיום היא חוסר הקשב וחוסר ההתייחסות למסרים הבאים "מלמטה", ובפרט לאלו החורגים מציר ההערכה הדומיננטי השולט במערכת.
פה בדיוק טמון שורש הבעיה בתרבות הארגונית. תרבות ארגונית המכירה בספקנות כערך ליבה, מעריכה אותה והופכת אותה למרכיב בהערכת המודיעין אינה זקוקה לארגון מתווך, בוודאי שלא לעוד מסננת ארגונית.
תרבות ארגונית מוטמעת גורמת לקשר ישיר בין "יצרן" ל"לקוח" ועשויה לשפר מהותית את איכות התוצר המודיעיני. הלקח המודיעיני המרכזי המשותף לשני הכישלונות הוא הצורך בשינוי התרבות הארגונית של אמ"ן. המשמעות היא בניית תהליך הטמעה של ערך הספקנות בכל איש מודיעין. טוב יעשה ראש אמ"ן אם יאזין במקרה זה דווקא ל"לשעברים". שינוי ערכי אינו יכול להתממש באמצעות הקמה של יחידה ארגונית נוספת.
ד"ר תא"ל (מיל) חיים בנימיני, קצין מודיעין ראשי לשעבר,
העדר סקרנות אצל קציני המודיעין הצעירים ב7 לאוקטובר 2023
לאחרונה עלה בפודקאסט של @NadavPerry פרק מעניין במיוחד עם זהר פלטי, שכיהן כראש מנהלת המודיעין במוסד, וכראש האגף המדיני-בטחוני במשהב"ט. לפלטי היו מספר התייחסויות מעניינות בנוגע למחדל ה-7/10, לגרעין האיראני, ולהשלכות של נפילת אסד.
"אני עד היום רב עם עצמי כדי לנסות להבין איך היה הכשל הזה של ה7.10. מה שהכי משגע אותי זה שהיה פה כשל שנוגע ללקח הכי בסיסי של ועדת אגרנט, שאמרה שצריך לייצר פלורליזם בין גופי מודיעין שיחשבו אחרת. מה קורה לנו באותו לילה? איך גם השב"כ וגם אמ"ן נופלים בזה?
. מה שמטריד אותי אפילו יותר זה "הילדים", קציני המודיעין הצעירים איפה הם היו? למה הם לא התריעו? אני לא רואה את אותו סגן מ-8200 שעמד והתריע בסיפורים על מלחמת יו"כ.
זה הרבה יותר מטריד אותי מכל דבר אחר: אולי גם החבר'ה הצעירים שלנו באיזשהו שלב איבדו את היכולת לבעוט, לחתור, לבקר?
חנויות ספרים בעולם , ונציה ,
לחנות הזו יש גונדולה משלה האוספת מבתי המלון ומקומות אחרים ישר לחנות
Bookshop Acqua Alta, Venice
מאחורי הכותרות (עמי סלנט) 