כמה דברים מעניינים יותר מאשר הכותרות הרגילות בעיתונים  : גם הפעם חפרנו קצת יותר לעומק והממצאים , לעניות דעתנו , מעניינים .

ליקוט והבניית הידע : עמי סלנט , מידען

הנושאים

שרשרת האספקה ואספקת המזון בתימן נפגעה קשות יותר מאשר אנו חושבים

איך מתנהלת הכלכלה של החות'ים? ריאיון עם מומחית תימן ענבל נסים 

ההסכם החותי-סעודי , 2023

נקודת נמו היא הנקודה הרחוקה ביותר מיבשה בכדור הארץ. מתברר שלא מעט קורה שם

מחקרים : הרשתות החברתיות מזיקות? כן. לא. לא בדיוק

מחקר , רפואה: כל היחידות מוכנות : טכנולוגיה חדשנית תאפשר לשגר שתי תרופות שיתקפו בו זמנית גידול סרטני

האם שרשרת האספקה ואספקת המזון בתימן נפגעה קשות ?

בערוץ אל-חדת' הסעודי טוענים כי בתימן חוששים מהשפעות חמורות על שרשרת האספקה ואספקת המזון, במיוחד על רקע ההסלמה בעוצמת ההתקפות ההדדיות בין החות'ים לבין ישראל.

לפי ערוץ אל חדת', שלושה נמלי חודיידה סבלו מהפסקת שירות, והחות'ים מטילים הגבלות על ייבוא סחורות דרך נמלים שבשליטת ממשלת תימן, שנחשבים לחלופה פוטנציאלית לנמל חודיידה. מהלך זה מאיים להחמיר את הסבל ההומניטרי במדינה, שבה 75% מהאוכלוסייה תלויים בסיוע חיצוני, במיוחד בסיוע הומניטרי שמגיע דרך נמל חודיידה.

כתוצאה מעשור של סכסוך פנימי, אספקת נמל חודיידה מהווה 80% מהסיוע ההומניטרי, והייבוא של מזון ומוצרים מסחריים לתימן. בנוסף לתפקידה ההומניטרי, נמל חודיידה מהווה עורק כלכלי חשוב עבור המיליציה החות'ית, המנצל את הנמל כנקודת גישה לכלי נשק איראניים שהוברחו לתימן. פקידים בתימן מאמינים כי ההתעקשות של המיליציה החות'ית להחמיר את הסכסוך האזורי תוביל את המדינה לאסון כלכלי וחברתי.

כמו כן הם דיווחו כי לפי כלכלנים תימנים, ההפסדים שנגרמים כתוצאה משיבוש הנמלים עשויים להוביל לעליית מחירים, בנוסף להגבלות שהטילו החות'ים על ייבוא מנמלי הממשלה. מצב זה מעמיס כלכלית על הצרכנים, ומגביר את המתחים החברתיים. 

מקור

קישור לכתבה בעיתון מעריב

ראו גם :

ארסנל הנשק של החות'ים נשען על איראן, אך לא רק. לדברי ענבל נסים לובטון, חלק ממנו מיוצר בתימן: "הם אוהבים לשמור על עצמאות מסוימת. יש להם סדנאות לייצור אמצעי לחימה. הנשק שאינו מיוצר בתוך המדינה מגיע דרך אפיקים שונים, לרוב מטהרן".

איך פוגעים במדינה עם כלכלה רעועה?

כלכלת תימן, שהוזנחה במשך עשרות שנים, החלה להידרדר עוד לפני מלחמת חרבות ברזל. מי שמתמודדים עם ההשלכות הם האזרחים, כאשר על פי האו"ם, בתימן קיים אחד מהמשברים ההומניטריים החמורים בתבל, שבמסגרתו כ־80% זקוקים לסיוע הומניטרי כדי להביא אוכל הביתה. ואם לא די בכך, יותר משליש מהבתים, בתי הספר, בתי החולים ומתקני המים במדינה נחרבו במהלך מלחמת האזרחים שפרצה ב־2015.

"מדובר באחת המדינות העניות ביותר במזרח התיכון. 90% מהמזון שלה מיובא, ולכן היא חייבת אפיק פתוח לכניסת סחורות", מסבירה ענבל נסים לובטון. "החות'ים גובים המון מסים מהאזרחים, כמעט על כל דבר. הם תפסו גם הרבה רזרבות שהיו בתימן. ישנן הערכות שמדובר בכ־5־6 מיליארד דולר".

מקור

איך מתנהלת הכלכלה החות'ים? ריאיון עם מומחית תימן ענבל נסים 

ההסכם החותי-סעודי , 2023

הלחימה בין שתי המדינות החלה ב-2015 בעקבות מלחמת האזרחים שפרצה בתימן, לאחר שהסעודים תמכו בממשל, אחרי שהמורדים החות'ים השתלטו על צנעא ועל שטחים רבים בצפון המדינה, בתמיכת איראן.

ההסכם בין ערב הסעודית והח'ותים בתימן מסוף שנת 2023 כולל שלושה סעיפים: הראשון הוא סיום המצור על החות'ים בתימן, השני הוא יצירת מנגנון בהסכמה שירצה את שני הצדדים בנוגע העברת משכורות לפקידי המדינה בכל מחוזות החותי'ם בתימן, והשלישי מדבר על ייצוא נפט בהחלטה של ממשלת החות'ים.

מלכודת המלחמה נגד הח'ותים

מאת: ד"ר צבי בראל

ההסכם החותי־סעודי, שנולד בתיווך האו"ם ובלחץ כבד של ארצות הברית, מסביר גם את טיבה של מלכודת המלחמה נגד החותים. כי בתימן — שבה החותים שולטים על כ–35% אחוזים מן השטח ועל כ–60% מן האוכלוסייה — פועלת מערכת של כלים שלובים.

לוחמים חות'ים צועדים בצנעא (צילום: EPA)

התקפות בנמל חודיידה או בשדה התעופה של צנעא אינן פוגעות רק בצנרת המימון ואספקת הנפט של החותים — הן משפיעות על מיליוני אזרחים בצפון המדינה ובדרומה, על עסקים שפועלים בשני חלקיה של המדינה ועל יכולתה של ממשלת תימן המוכרת לספק שירותים לאזרחים שבשליטתה. בה בעת, ההתקפות אינן מונעות מהממשל החותי להמשיך בגביית מיסים, אגרות, מעשרות ומכסים בעבור כל רישיון שהיא מנפקת או משאית שחוצה את הגבול בין תימן החותית לתימן הדרומית. ולכן, כאשר נמל חודיידה או תחנות הכוח מושבתות, הסובלים הם בעיקר האזרחים — הם נאלצים לשלם מחירים מופקעים בשביל נפט לחימום או דלק למכוניותיהם, והממשל החותי יכול להצדיק את העלאת המחירים הזאת בהפצצות של האויב.

המלכוד הזה מוכר היטב בוושינגטון ובריאד, וזו גם הסיבה שעד כה נמנעה ארה"ב מלפגוע בתשתיות כלכליות, וסעודיה לחצה לחדול בכלל מן התקיפות ולנסות לגבש הסדרים עם החותים.

לשתי המדינות האלה יש ניסיון ארוך ומר מן המלחמה הכושלת שיזמה סעודיה בשנת 2015 בגיבוי נלהב של ארה"ב, עד שהתבררו מחיריה האנושיים הכבדים וחוסר תוחלתה. ההערכה היא שכ–350 אלף בני אדם נהרגו ומתו בתשע שנות המלחמה, אם מאלפי ההפצצות של המטוסים הסעודיים והאמירתיים ואם ממחלות, מרעב ומצמא. תימן נהפכה לזירת האסון ההומניטרי החמור בעולם, ובוושינגטון לא יכלו עוד לעמוד מנגד — קל וחומר להשתתף במלחמה הזאת נוכח הביקורת הפנימית והבינלאומית על הממשל.

בשנת 2019 פרשה איחוד האמירויות מן המלחמה והסיגה את כוחותיה, ומהקואליציה הערבית נשארה רק סעודיה, ולבסוף גם היא פנתה לנתיב המדיני עם החותים. ומלבד זאת התרסקה בקול גדול גם ההנחה שצבא תימן הלאומי יוכל לתרום את חלקו במערכה הקרקעית החיונית כדי להשלים את המתקפה האווירית. צבא תימן הוא מונח תאורטי, ולא רק בשל יכולותיו הדלות והציוד הנחות יחסית לעומת מה שמצוי בידי החותים. מפקדיו וחייליו הם אוסף של בני שבטים, מהם כמה שמסוכסכים זה עם זה; נאמנותם לשבט או לפוליטיקאים שמייצגים את השבט חזקה מנאמנותם לממשלה; משכורותיהם עלובות, ורבים מהם ערקו לשורות החותים מסיבות כלכליות.

מקור וקרדיט : ד"ר צבי בראל

גדעון לב , הרשתות החברתיות מזיקות? כן. לא. לא בדיוק

אחת הבעיות עם חקר הרשתות הוא שקשה מאוד לחקור התנתקות בקנה מידה רחב בעולם האמיתי. באוקטובר 2021 המציאות סיפקה אפשרות כזו. תקלה טכנית במטא גרמה לכך שלמשך יותר משש שעות אנשים חיו בלי הרשתות החברתיות של ענקית הטכנולוגיה. ד"ר טלי גזית מאוניברסיטת בר־אילן קפצה על המציאה. "מחקרים אקדמיים שבודקים התנתקות מרשתות עושים את זה בתנאי מעבדה וכאן היה מצב גלובלי שאין לאנשים חיבור לרשת. עד היום יש אנשים שזוכרים את זה כאירוע מכונן בחייהם".

יחד עם סטודנט שלה, טל איתן, החליטה גזית לעשות מחקר, מעכשיו לעכשיו. כצפוי, החוקרים מצאו קשר בין מידת ה–FOMO, פחד מהחמצה, ועוצמת הלחץ שחוו משתתפי הסקר. אבל בשאלות הפתוחות עלה משהו אחר. "אנשים חוו FOMO גדול, אבל ברגע שקלטו שהתקלה גלובלית, היא פחתה מאוד והם חשו דווקא הקלה", מספרת גזית. למרבה ההפתעה, חלק מהמשתתפים במחקר סיפרו דווקא כמה נהנו לבלות עם המשפחה, לקרוא ספר, לראות סדרה, אפילו סתם ללכת לישון. זהו JOMO — חדוות ההחמצה — מונח שהיה ידוע עד אז כאנקדוטה ולא נחקר בצורה אקדמית. גזית ואיתן פיתחו שאלון כדי לבחון את התופעה והריצו אותו על 230 נבדקים. מתברר שיש הבדל ברור בין JOMO אקטיבי ופסיבי. "JOMO אקטיבי זה כאשר האדם באופן רצוני מחליט על זמן איכות ושם את הטלפון בצד", מסבירה גזית. "פסיבי זה למשל אם ישבתי בהרצאה, הייתי מרותקת ולא נגעתי במהלכה בטלפון, בלי שהיתה החלטה מודעת על כך".

במחקר חדש, שיוצג בעוד כשבועיים ביום העיון "מסך לנפש" באוניברסיטת בר־אילן, בחנו החוקרים את יכולת הניבוי של JOMO על רווחה נפשית. הם דגמו 700 איש וניטרלו משתנים אישיים שיכולים להשפיע על רווחה נפשית, כדי לבודד את השפעת הגלישה. רק JOMO אקטיבי נמצא קשור לרווחה נפשית. אבל החוקרים גילו שגם מידת המעורבות ברשתות קשורה באותו אופן. כלומר, התנתקות מהרשת מדי פעם משפרת את הרווחה הנפשית, אבל כך גם פעילות אקטיבית ברשת.

כמו כן נמצא קשר בין צריכת תוכן פסיבית ברשתות — בלי לכתוב, בלי להגיב, בלי לסמן לייקים — לבין ירידה ברווחה הנפשית. אחד ההסברים הוא שפסיביות כזו מגדילה את הנטייה להשוואה החברתית. "אם אתה עצמך מספר על מה שקרה לך, כמובן שבמידה, ולא רק קורא על מה שאחרים עשו — זה מעלה את הרווחה הנפשית", אומרת גזית. "אם אתה 'צפיין', כלומר רק קורא על החיים המושלמים של אחרים זה חד־משמעית עושה לא טוב. הרעיון הבסיסי של הרשתות החברתיות היה שכולם ישתתפו. זה שיש חלוקה למי שכותבים ומי שקוראים, ושרוב האנשים הם בצד השני, סותר את הרעיון הזה".

 למאמר המלא במוסף עיתון " הארץ"

נקודת נמו היא הנקודה הרחוקה ביותר מיבשה בכדור הארץ. מתברר שלא מעט קורה שם

מאת קאלן מרפי, Atlantic

 למאמר בכתב העת אלכסון

כל היחידות מוכנות : טכנולוגיה חדשנית תאפשר לשגר שתי תרופות שיתקפו בו זמנית גידול סרטני

• רפואה
• חוקרות וחוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו פלטפורמה חדשה של ננו-חלקיקים פולימריים, שנועדה לשיגור צמדי תרופות אל סוגים מסוימים של גידולים סרטניים, בהם סרטן העור וסרטן השד. צוות המחקר מסביר כי העובדה ששתי התרופות מגיעות יחד אל הגידול מגבירה משמעותית את האפקט הטיפולי.
   
  מעצימות זו את זו – תרופות לטיפול בסרטן
  המחקר הובל על ידי פרופ' רונית סצ'י-פאינרו והדוקטורנטית שני קושרובסקי-מיכאל מהחוג לפיזיולוגיה ולפרמקולוגיה בפקולטה למדעי הרפואה והבריאות, בשיתוף עם חוקרים נוספים במעבדה של פרופ' סצ'י-פאינרו: דניאל רודריגז אג'מיל, ד"ר פרדיפ דיי, רון קליינר, ד"ר יאנה אפשטיין, ד"ר מרינה גרין בוז'ור, ראמי ח'ורי, ד"ר סבינה פוצי, גל שנבך-קולטין, ד"ר עילם ייני וד"ר רחל בלאו; וכן פרופ' איריס ברשק מהמחלקה לפתולוגיה בפקולטה למדעי הרפואה והבריאות,  פרופ' רועי אמיר ושחר טבת מבית הספר לכימיה בפקולטה למדעים מדויקים ע"ש ריימונד ובברלי סאקלר, וחוקרים מהמכון למחקר ביולוגי בנס ציונה, מאיטליה, מפורטוגל ומהולנד. המאמר פורסם בכתב העת היוקרתי Science Advances.

"כיום הטיפול בחולי סרטן מורכב לרב ממספר תרופות שונות, שנועדו לפעול יחד באופן סינרגטי על מנת להעצים את האפקט האנטי-סרטני. אך התרופות השונות נבדלות זו מזו בתכונותיהן הכימיות והפיזיקליות, כמו למשל זמן התפרקות, מהירות תנועה בזרם הדם ויכולת לחדור לגידול. לכן, גם אם הן מוזרקות לחולה באותו הזמן, הן אינן מגיעות יחד אל הגידול הסרטני, ובשל כך השפעתן המשולבת אינה באה לידי ביטוי מלא. כדי להבטיח יעילות מירבית, חיפשנו דרך להביא שתי תרופות שונות אל הגידול בו-זמנית ובאופן מדויק וסלקטיבי – כך שלא יפגעו בתאים הבריאים", מסבירה פרופ' סצ'י-פאינרו.

החוקרים פיתחו פלטפורמה של ננו-חלקיקים פולימריים מתכלים (המתפרקים תוך חודש למים ופחמן דו-חמצני), שבתוכם ניתן לכלוא שתי תרופות שונות המעצימות זו את פעולתה של זו, על מנת להוביל אותן יחד ובאופן סלקטיבי אל הגידול הסרטני. כדי להכווין אותם במדויק אל הגידולים הסרטניים, חוברו הננו-חלקיקים לקבוצות סולפטים שנקשרות לחלבון בשם פי-סלקטין (P-selectin), אשר – על פי מחקר קודם במעבדתה של פרופ' סצ'י-פאינרו – מבוטאת ביתר על תאי הסרטן, וכן על כלי דם חדשים שגויסו על ידי הגידולים הסרטניים כדי לספק להם חומרי הזנה וחמצן.

בשלב הבא כלאו החוקרים בתוך הפלטפורמה שני צמדים של תרופות קיימות המאושרות על ידי ה-FDA: צמד תרופות אחד (מעכבי BRAF ו-MEK), שמשמש לטיפול במלנומה (סרטן עור) ונושא מוטציה בגן BRAF (50% מכל מקרי המלנומה), וצמד תרופות שני (מעכבי PARP ו-PD-L1), שנועד לטיפול בסרטן שד המאופיין במוטציה או חסר של הגן BRCA. הטיפול החדשני נבחן בשתי סביבות שונות: במודלים תלת-ממדיים של תאי סרטן במעבדה, ובחיות מעבדה כמודלים לשני סוגי הגידולים הראשוניים (מלנומה ושד) ולגרורותיהם במח.

מקור , אוניברסיטת תל אביב