כמה דברים מעניינים יותר מאשר הכותרות הרגילות בעיתונים : גם הפעם חפרנו קצת יותר לעומק והממצאים , לעניות דעתנו , מעניינים .
הנושאים
בקרוב ייפתח בארץ תואר חדש. אם חלמתם להיות רופאים כדאי שתקראו
מחקר חדש : התלות של הישראלים בטלפון הנייד שלהם עמוקה מתמיד
סמארטפונים בכיתה: מחקרים ותמונת מצב, דצמבר 2024
מחקר :בכל מזג אוויר: טכנולוגיה מתקדמת תזהה מל"טים עוינים ותגן על המרחב האווירי של ישראל
הכורדים הם העם הגדול ביותר בתבל ללא מדינה, והמיעוט הגדול ביותר בטורקיה
מחקר: 50% מערביי ישראל מעידים שהמלחמה עוררה בהם תחושה של שותפות גורל
משמעויות מההצבעה בסנאט על הגבלת הסיוע הבטחוני לישראל
בקרוב ייפתח בארץ תואר חדש. אם חלמתם להיות רופאים כדאי שתקראו
אישור המועצה להשכלה גבוהה התקבל, וארבע אוניברסיטאות ישראליות יפתחו בשנה הבאה תואר חדש למקצוע שעדיין לא קיים בישראל: עמית רפואה. מה זה בעצם ומה כוללים הלימודים? וגם: זה השכר שצפויים לקבל הבוגרים לעומת רופאים ורופאות מן המניין.
המחסור ברופאים בישראל הולך ומחריף, ובמסגרת הניסיונות לפתור את המצוקה אישרה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) בשבוע שעבר תואר שני במקצוע חדש: "עמית רופא". מטרת התוכנית, לפי ראש הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) פרופ' יוסי מקורי, היא לקחת מהרופאים חלק ממשימותיהם וכך להפחית את העומס עליהם ואת השחיקה שהם חווים. התקווה היא שהדבר יוביל להישארותם של רופאים רבים יותר במערכת הבריאות הציבורית.
הלימודים מיועדים לבעלי תואר ראשון רלוונטי, כמו ביולוגיה או מדעי הרפואה, כך שההכשרה היא 3 שנות תואר ראשון ואחר כך עוד 2.5 שנים תואר עמית רפואה ו-שלוש שנים נוספות של הכשרה קלינית , לעומת 12 שנה לרופא, מהן 7 שנות לימודים ועוד 5 שנות התמחות. לגלובס נודע שהמקצוע החדש יילמד בארבע אוניברסיטאות, כבר משנת הלימודים הבאה: תל אביב, בן גוריון, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת אריאל. כל אחת מהן תקבל כ־40 סטודנטים בשנה. היעד הוא להגיע ל־300 עמיתי רופאים עד שנת 2030.
מחקר חדש : התלות של הישראלים בטלפון הנייד שלהם עמוקה מתמיד
גברים משתמשים בו 5 שעות ביום ונשים בממוצע כ6 שעות .
כמחצית מהישראלים טוענים שלא יוכלו לשרוד יום שלם בלי הטלפון הנייד שלהם
60% משתמשים בנייד עוד לפני שהם מצחצחים שיניים בבוקר, כאשר עבור 50% הנייד הוא הפעולה האחרונה לפני שהולכים לישון. 10% נרדמים מול המסך! 38% יבדקו עדכונים בנייד אם יתעוררו באמצע הלילה. 70% מתעסקים בנייד בזמן שהם צופים בטלוויזיה.
מקור : גלית חתן , עיתון גלובס , 23 לדצמבר 2024
הכתבה מבוססת על מחקר שבוצע לאחרונה על ידי מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה וכולל מדגם ארצי ומייצג של 4,524 משתתפים, שהשיבו על 137 שאלות על החיים הסלולריים שלהם, לצד מדגם ייחודי בקרב 399 בני נוער בגילאי 12-17.
סמארטפונים בכיתה: מחקרים ותמונת מצב, דצמבר 2024
מזה יותר מעשור אני עוקב מקרוב ומרחוק אחרי הסוגייה של שילוב סמארפונים בכיתה . אני בקשר עם מורים מעולים בארץ ובעולם שחלקם אוסרים על שימוש בסמארטפונים בכיתה וחלקם משלבים אותם בהצלחה בלמידה דיגיטלית בכיתה ובבית.
בסקירה שלפניכם ריכזתי מחקרים מעודכנים והתפתחויות בנושא ברחבי העולם ….
יכול להיות שבעוד 50 שנים הנושא הזה כבר יעורר גיחוך , כמו האיסור של משרדי חינוך לפני 26 שנה לאסור על אינטרנט בכיתות הלימוד !
מבין כל השינויים הטכנולוגיים בחברה, הטלפונים החכמים הפכו לאחד החידושים המאומצים ביותר בחיי היום יום . בכיתה, לעומת זאת, תגובה מקובלת לטלפונים בידי התלמידים היא להחרים אותם!
לסקירה באתר ידע וסקרנות דיגיטלית
מחקר :בכל מזג אוויר: טכנולוגיה מתקדמת תזהה מל"טים עוינים ותגן על המרחב האווירי של ישראל
רדאר שייעזר בבינה מלאכותית יסווג רחפנים על פי הקרינה האלקטרומגנטית שהם מפיצים, ויסייע להגן על המרחב האווירי של מדינת ישראל מפני מל"טים עוינים, גם בתנאי מזג אוויר קיצוניים
פיתוח חדש של חוקרי הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב יסייע לאתר רחפנים "עוינים" בתנאי מזג אויר משתנים וקיצוניים ובכך להגן טוב יותר על המרחב האווירי של המדינה באמצעות תיוג חכם. לדברי צוות החוקרים, לרוב זיהוי הרחפנים נעשה באמצעות מצלמות שמתעדות כל כלי טיס שחודר לשטחי ישראל. עם זאת, פעמים רבות הזיהוי נכשל וזאת בשל תנאי מזג האוויר שמקשים על הצילום ואיתור הרחפנים. החוקרים מציינים כי הטכנולוגיה החדשה מצליחה להתגבר על קשיים אלו באמצעות שימוש ברדאר שנעזר באלגוריתם AI, אשר מסווג רחפנים על פי הקרינה האלקטרומגנטית המתפזרת מהם.
הפיתוח נעשה על ידי בהובלתם של הדוקטורנט עומר צדקי והפוסט דוקטורנט דמיטרו ווצ'וק, במעבדתו של פרופ' פבל גינזבורג, וכן בעזרתו של כליל חיון, כולם מבית הספר להנדסת חשמל בפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן.
לסקירה באתר של אוניברסיטת תל אביב
הכורדים הם העם הגדול ביותר בתבל ללא מדינה, והמיעוט הגדול ביותר בטורקיה
הכורדים בטורקיה
הכורדים הם העם הגדול ביותר בתבל ללא מדינה, והמיעוט הגדול ביותר בטורקיה. לפי הערכת מנהלת ההגירה הבריטית, כ־15 מיליון כורדים חיים בטורקיה, ומהווים כ־20% מהאוכלוסייה.
עם זאת, הם לא נהנים מזכויות מיעוט, בגלל שכאלו מגיעים לפי החוקה הטורקית רק ללא מוסלמים.
בטורקיה שורר החשש כי אוטונומיה רשמית בצפון סוריה תגביר את השאיפות הבדלניות של חלק מהכורדים הטורקים. קל וחומר, כשב־20 השנים האחרונות גובלת טורקיה עם חבל כורדיסטן העיראקי האוטונומי, שמנהיגה משפחת ברזאני.
הכורדים בסוריה
אחרי תחילת מלחמת האזרחים בסוריה ב–2013 השתלטו הכוחות הכורדיים, ובראשם המיליציה YPG, על אזורים בצפון־מזרח המדינה. הם נלחמו וניצחו בקרבות, הן מול פלגים יריבים בסוריה הן מול כוחות דאעש, והנהיגו בחבל הארץ שיטה פוליטית המבוססת על רעיונות של דמוקרטיה ישירה, שוויון מגדרי וחירות דתית.
הטענה שכורדים שותפים ב־PKK היא תעמולה שסייעה לטורקיה לגייס אלפי ג'יהאדיסטים להילחם בכורדים, ושעלתה בחייהם של 20 אלף צעירים וצעירות שנלחמו להגן על הצד הכורדי. "הטורקים כלל אינם מכירים בזכויות הכורדים, ואינם מסכימים לכך שהם ישתתפו בדיונים על עתיד סוריה", אמר עלי. "הם מסכנים באגרסיביות ובאלימות שלהם את היציבות באזור כולו".
מחקר: 50% מערביי ישראל מעידים שהמלחמה עוררה בהם תחושה של שותפות גורל
מחקר חדש של מרכז דיין באוניברסיטת תל אביב בחן את עמדות האזרחים הערבים בישראל
מחקר חדש של תוכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי-ערבי, במרכז משה דיין, באוניברסיטת תל אביב חושף נתונים מעודדים באשר לדו קיום בישראל: על פי המחקר 57.8% סבורים כי המלחמה בשנה האחרונה עוררה תחושה של שותפות גורל בין ערבים ליהודים בישראל.
החוקרים מדגישים כי מדובר בשינוי מובהק ביחס הציבור הערבי בישראל למלחמה, שכן במחקר דומה שנערך לפני כשנה (נובמבר 23) רוב הציבור הערבי (69.8%) חשבו אז כי המלחמה פוגעת בסולידריות בין הערבים ליהודים. כמו כן, השוואה של ממצאי הסקר הנוכחי לממצאי הסקר הקודם, שנערך בחודש יוני, מצביעה על מגמה חיובית: שיעורם של הנשאלים שסברו אז כי נוצרה תחושת שותפות גורל ערבית-יהודית עמד על 51.6% בלבד, ואילו הממצא בסקר הנוכחי מייצג עלייה מובהקת מבחינה סטטיסטית במדד זה. בנוסף 33% מהציבור הערבי (אחד מכל שלושה אזרחים) מגדיר את האזרחות הישראלית כרכיב המשמעותי ביותר בזהות האישית שלו.
יש מקום לאופטימיות?
"המלחמה בין ישראל לחמאס היא הממושכת ביותר בתולדות הסכסוך הישראלי-פלסטיני. מאז הקמת המדינה ב-1948, הסכסוך החיצוני משפיע על תחושות ועמדות בתוך הציבור הערבי, וגם על מערכת היחסים בין ערבים ליהודים בתוך המדינה", מסביר ד"ר אריק רודניצקי, עורך המחקר ומנהל הפרויקטים של תוכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי-ערבי, במרכז משה דיין. "מתברר כי תחת הצל הקודר שמטילה המלחמה על כל אזרחי ישראל, ערבים ויהודים כאחד, י
משמעויות מההצבעה בסנאט על הגבלת הסיוע הבטחוני לישראל
הסנאט אמנם דחה את שלוש הצעות החוק להגבלת ייצוא הנשק לישראל, אך התמיכה הגבוהה במהלך בשורות האגף השמאלי במפלגה הדמוקרטית ובקהילה היהודית מדאיגה. כיצד ישראל יכולה לשנות את המגמה?
ב-20 בנובמבר 2024 דחה הסנאט האמריקאי ברוב גדול שלוש הצעות חוק, שהיו מגבילות ייצוא נשק התקפי לישראל על סמך טענות כי אינה עומדת בדרישות הדין הבינלאומי במלחמתה ברצועת עזה. עם זאת, ההצעות, שנדחו ללא קושי, זכו לתמיכה גבוהה בשורות האגף השמאלי של המפלגה הדמוקרטית בהשוואה להצעות דומות בעבר, וגורמי שמאל במחנה הציוני בעולם הארגוני היהודי גיבו פומבית את ההצעות. אולם, עצם הדיון בהצעות בשעת מלחמה, הנכונות לתמוך בהן בשורות המפלגה הדמוקרטית ושבירת אחדות השורה במחנה היהודי הפרו-ישראלי מבטאים את השבר המעמיק בזירה הפוליטית הפנים אמריקאית ובקהילה היהודית ביחס לישראל ומדיניותה. אם בעבר הייתה התמיכה בישראל גורפת ודו-מפלגתית, מציאות זו הולכת ומשתנה. בטווח הבינוני והארוך, מגמה זו צפויה לאתגר את ישראל בדגש על מזכר ההבנות בנושא סיוע החוץ לישראל, שיגיע לדיון בקונגרס בשנים הקרובות.
מספרם של התומכים בהצעה היה גדול מזה שתמך בהצעות דומות בעבר, ומנה כשליש מחברי הסנאט הדמוקרטים. בין אלו שהצביעו בעד הגבלת הסיוע לישראל, לצד מגיש ההצעות ברני סנדרס (עצמאי המזוהה עם המפלגה הדמוקרטית), היה גם הסנטור היהודי מג'ורג'יה ג'ון אוסוף וחברים נוספים מהשדולה הפרוגרסיבית בסנאט.
מבט על, גיליון 1926, 15 בדצמבר 2024
המכון למחקרי בטחון לאומי , INSS
מאחורי הכותרות (עמי סלנט) 