כמה דברים מעניינים יותר מאשר הכותרות הרגילות בעיתונים : גם הפעם חפרנו קצת יותר לעומק והממצאים , לעניות דעתנו , מעניינים . תודה גם לנורית סלנט ( פעם מורה להיסטוריה , תמיד מורה להיסטוריה) .
הנושאים
האם אהבה זוגית בוגרת היא וריאציה על החיבורים שיוצרים ילדים עם הוריהם
מוניות אוטונומיות מעופפות
מטולה והשכנים מעבר לגבול : שכנות טובה מאד בעבר הלא רחוק
פסיכולוגיה וחטיבת המחקר באמ"ן
האם אהבה זוגית בוגרת היא וריאציה על החיבורים שיוצרים ילדים עם הוריהם
אינסוף מאמרים נכתבו על השפעת ההתאהבות על המוח, אבל מעט מאוד ידע נצבר על ההשפעה של נישואים. החוקרים שבדקו בשבילנו אילו הבדלים רואים בין נשואים לרווקים – וחזרו עם כמה מסקנות מפתיעות.
החוקרת הפורייה ביותר בתחום הזה היא פרופ' ביאנקה אסוודו (Bianca Acevedo) מאוניברסיטת סטוני ברוק שבניו יורק. היא בדקה מה קורה לתת־סוג של אנשים נשואים – כאלה שעדיין אוהבים. היא יצאה לחפש אותם, אף שאמרו לה שהם אינם קיימים.
"ראינו אצל הזוגות הנשואים האוהבים גם כמה אזורים שבדרך כלל נדלקים באהבה הורית", מוסיפה אסוודו ומאזכרת בכך את תיאוריית ההיקשרות של ג'ון בולבי, הטוענת שאהבה זוגית בוגרת היא וריאציה על החיבורים שיוצרים ילדים עם הוריהם.
למאמר של גלי וינרב בעיתון "גלובס"
ראו גם :
מחקר: איך החיים בנישואין משפיעים על הבריאות ועל תוחלת החיים שלנו
מוניות אוטונומיות מעופפות
יעל עינב , סין
הממשלה הסינית הכריזה לפני חודש על היעד הבא בעדיפות לאומית, מוניות אוטונומיות מעופפות, והחלה להזרים תקציבים לפיתוחן. יצרניות רכב כמו אקספנג ו–GAC הצטרפו מיד. "זאת התרחבות טבעית של תעשיית המכוניות החשמליות מהיבשה לאוויר", אומר פול, שבעצמו השקיע כעת בסטארט־אפ בתחום. אקספנג, שהבטיחה לשווק מכונית מעופפת ב–2025, טוענת שקיבלה כבר אלפי הזמנות.
לכתבה של יעל עינב בעיתון דה-מרקר
ראו גם :
צעד נוסף לכיוון המכונית המעופפת: סטארט-אפ יפני הכריז על השקת שירות מוניות מעופפות ב-2023
מטולה והשכנים מעבר לגבול : שכנות טובה מאד בעבר
"שלא כמו עירית הוד, זהבה ניינשטיין ממטולה אינה חוששת. בדומה להוריה של עירית, גם היא חצתה את גיל 70 ומביטה באופטימיות אל העתיד, תוך שהיא נשענת על פרקים מוקדמים יותר בהיסטוריה של המושבה. "מאז שמטולה נוסדה היו לה יחסי שכנות מאוד טובים עם השכנים בלבנון. בתקופת הגדר הטובה הם באו לעבוד פה, ואפילו היו לבנונים שלמדו לדבר יידיש מהאיכרים של מטולה",
רקע היסטורי
ב1976 הייתה המשפחה הלבנונית הראשונה שבאה לישראל מדרום לבנון בבקשת עזרה. את המשפחה אירח ביאליק בלסקי, בעל "מלון הארזים". אנשי מטולה יצרו קשר עם חבר הכנסת יוסי שריד, שביקש אישור מראש הממשלה ושר הביטחון כי יאשרו למשפחה להישאר בישראל. אחרי אירועים אלו היו מגיעים לשטח ישראל נשים שכרעו ללדת, וגם פועלים חקלאים מלבנון שעבדו במטעים של מטולה .
באוגוסט 1976 פנו גם המתואלים (השיעים הלבנונים) לקבל עזרה ובקשתם נענתה בחיוב. ב-20 ביוני 1976, נחשפה מרפאת הסיוע ליד מטולה, כאשר אנשי תקשורת הוזמנו למקום, והדבר התפרסם באמצעי התקשורת בעולם.
הסיוע הישראלי
סיוע רפואי
"מדיניות הגדר הטובה" החלה עם מתן סיוע רפואי, תחילה כאמור במרפאה שהוקמה סמוך לשער פאטמה. בהמשך הוקמה מרפאה שנייה סמוך למושב דוב"ב ומרפאה שלישית נחנכה על ידי שמעון פרס ב-29 בספטמבר 1976, סמוך לקיבוץ חניתה. עד תחילת ספטמבר 1976, 6,208 לבנונים קיבלו טיפול רפואי מישראל ומאות טופלו בבתי חולים. אזרחים רבים גם תרמו ציוד והגישו סיוע במרפאות.
הסיוע התרחב גם לתחום נוספים:
סיוע כלכלי
השלב השני ב"מדיניות הגדר הטובה" הייתה מתן אפשרות לתושבים בדרום לבנון לרכוש אספקה, מזון דלק ומים מישראל. סוחרים מלבנון הורשו להיכנס עם רכבם לקריית שמונה, להגיע לסניף בנק לאומי בעיר, להמיר את הלירה לבנונית ללירה ישראלית ולקנות מוצרים בעיר. בנוסף הורשו חקלאי דרום לבנון למכור את יבול הטבק שלהם בישראל, מאחר שמלחמת האזרחים מנעה מהם את היכולת למכור את היבול בתוך לבנון. הטבק היה מקור ההכנסה העיקרי של תושבי האזור. אחר כך הורחבה אפשרות מעבר הסוחרים לנקודת נוספת לאורך הגבול. בדצמבר 1976 אף הוקמה נקודת מסחר בתוך הכפר רמיש בלבנון, בה יכלו התושבים לקנות סחורה ישראלית.
בנוסף לכך, מספר סטודנטים לבנונים נרשמו ללימודים במכללת תל-חי
פסיכולוגיה וחטיבת המחקר באמ"ן
שנתיים לפני טבח 7 באוקטובר הוזמן ד"ר עפר גרוזברד לייעץ לחטיבת המחקר באמ"ן. באותם ימים לימד פסיכולוגיה בין־תרבותית בחוג למדע המדינה באוניברסיטה, שבמסגרתו הסביר, בהתבסס על מחקרים וספרות מדעית, שאנחנו לא מכירים את האויב. גרוזברד הצביע על "עיוורון תרבותי", מצב נפשי שבו בן תרבות אחת מתקשה להבין בן תרבות אחרת בשל ההבדל באופנות החשיבה המאפיינות אותם.
"כשהגעתי לאמ"ן, נתנו לי ספר עב כרס על המודיעין, שהתבסס רובו ככולו על תרשימי זרימה", הוא מחייך. "כבוגר הפקולטה להנדסת מחשבים בטכניון אני אוהב תרשימי זרימה, אבל כל הניתוח היה לוגי. המילה 'רגשות' לא הייתה קיימת. שאלתי את החוקרים שם, איך ייתכן שאתם מנתחים את התוכניות של נסראללה דרך תרשימי זרימה כשאפילו לא הבאתם בחשבון את הכבוד העצמי שלו. הם צחקו, אבל היום אני מבין שטבח 7 באוקטובר, מחדל יום כיפור ואסונות נוספים קרו ויקרו בעיקר משום שמדע הפסיכולוגיה אינו מוכר בחטיבת המחקר באמ"ן. הכל מתבסס על רציונליות, בזמן שכולנו יצורים לא רציונליים, המופעלים על ידי עולם רגשי".
גרוזברד אמר את זה לממונים עליו. "והאחראי עליי אמר, העבודה שלך היא להכניס את הפסיכולוגיה למערכת ולעשות מה שאתה רוצה, הכל פתוח בפניך. זו הייתה פריבילגיה גדולה. קיבלתי את הסיווג הכי גבוה, נפגשתי עם כל הבכירים, הלכתי מפרויקט לפרויקט וגיליתי שאין עם מי לדבר. אפילו כשהזמינו פרופיל פסיכולוגי על סינוואר, הוא לא התבסס על הבנה רב־תרבותית, ולכן במקום לנתח את אישיותו, קבעו שהוא פסיכופת וסגרו סיפור".
ניתן להשאיר כתובת מייל למטה , ולקבל הסקירות המעניינות אצלכם במייל פעם בשבוע ,
מאחורי הכותרות (עמי סלנט) 