כמה דברים מעניינים יותר מאשר הכותרות הרגילות בעיתונים : גם הפעם חפרנו קצת יותר לעומק והממצאים , לעניות דעתנו , מעניינים . תודה גם לנורית סלנט ( פעם מורה להיסטוריה , תמיד מורה להיסטוריה) .
הנושאים
הטראומה של האיראנים מ" מלחמת הערים"1988-1990
החוקר שפורץ דרך בגילוי המקור לאוטיזם
"סטודנט ברוסיה לא אמור להיות חכם, אלא לכתוב ולהגיד בדיוק מה שאומרים לו"
שנה לכהונת נשיא ארגנטינה: האינפלציה נבלמת, הצמיחה בדרך, אבל המחיר כבד
בין וילנה לצפת ( תערוכה חדשה במוזיאון תל אביב)
הטראומה של האיראנים מ" מלחמת הערים"1988-1990
מרכיב קרדינלי בתפיסת הביטחון האיראנית מתייחס להרחקת המלחמה משטח המדינה. זה הצליח לאיראנים במשך יותר מ–35 שנה, מאז תום מלחמת עיראק-איראן (שהמשטר הסכים להפסיק רק אחרי ירי מסיבי של טילים בליסטיים לטהראן, במסגרת "מלחמת הערים"). ישראל פרצה את הטאבו הזה. לא רק ששיגרה מסות של טילים ופצצות מהאוויר, היא גם השמידה מערכי ייצור של טילים וכטב"מים והוציאה מכלל פעולה את מערך ההגנה האווירית האסטרטגי של איראן. עבור משטר הנמצא בפרנויה מתמדת, תוך תודעת איום קבועה על הישרדותו, אלה חדשות רעות במיוחד (מקור , עמוס הראל , 22 לנובמבר , עיתון " הארץ" )
רקע היסטורי
המלחמה הארוכה ביותר בתולדות המאה ה20 : מלחמת עיראק-איראן ( קישור)
מלחמת הערים הופכת למלחמת טילים
המפנה הדרמטי במלחמה האווירית החל לקראת סוף פברואר 1988. העיראקים ערכו התקפה גדולה נגד בית הזיקוק ריי בטהרן ב27 בפברואר 1988, התקפה זו גרמה לו נזק רציני ואילצה את איראן לחדש את קיצוב הדלק.
איראן הגיבה על ההתקפה העיראקית הזאת בחידוש מלחמת הערים ושיגרה שלושה טילי סקאד לעבר בגדד. התקפת הטילים האיראנית נתנה לעיראק אמתלה להסלמה חריפה של המלחמה. ב29 לפברואר 1988 שיגרה עיראק חמישה טילים ארוכי טווח חדשים שנקראו אל-חוסיין (זהו הטיל ששגרה עיראק במלחמת המפרץ לעבר ישראל) גרסה עיראקית לטיל סקאד-B.היא חזרה על ההתקפות הללו יום אחר יום, ועד מהרה הוברר כי עיראק התכוננה להרעשת הטילים הזאת במשך חודשים.
הטילים העיראקיים ארוכי הטווח הללו היו בגדר הפתעה הן לאיראנים והן למומחי מודיעין מערביים. עיראק הצליחה כמעט להכפיל את טווחו הרגיל של הטיל, 300 ק"מ, מקצת הטילים ההלו עברו מרחק של יותר מ500 ק"מ.
הצלחתה של עיראק נבעה בחלקה מאי-יכולתה של איראן להשיג טילים נוספים ממקורות חוץ , או לייצר טילים משלה.
השפעתן של התקפות הטילים והמטוסים העיראקיות החדשות הייתה שונה מאוד לעומת העבר. אם לפני כן הצליחו האיראניים להסתגל למערכת ההפצצות העיראקית, שהייתה מוגבלת יחסית וקצרת ימים, הפעם הייתה להרעשת הטילים המתמדת, שנלווה לה חשש גובר מפני לוחמה כימית, השפעה קשה על המורל האיראני. השפעה דומה הייתה לשמועות ולידיעות שלפיהן עזבו אישים איראניים בכירים – וביניהם ח'ומייני – את טהרן. כמיליון איראנים נמלטו מטהרן עד סוף מרץ 1988 ועוד כמה מיליונים נמלטו עד שלהי אפריל 1988.
עיראק המשיכה כל הזמן בהתקפות הטילים שלה במלחמת הערים. כל חודש מרץ ואפריל 1988 המשיכה עיראק לשגר טילים נגד ערי איראן. במקביל המשיכו מטוסים עיראקיים לערוך גיחות הפצצה לעבר ארבע ערים איראניות.
עתה לא הניחה עיראק לאיראן להתאושש מההתקפות על בתי הזיקוק ועל מרכזי ההפצה שלה. עד ה7 באפריל 1988 הגיע מספר התקפות הטילים העיראקיות על ערי איראן ל140. עיראק שיגרה בממוצע כשלושה סקאדים ביום במשך יותר מחודשיים . ההשפעה הייתה פסיכולוגית .קול הנפץ היה עז, אבל הנזקים הממשיים לא היו משמעותיים. הייתה לכך יותר השפעה על המורל הלאומי האיראני. בנוסף השפיעו על המורל האיראני הירוד האבדות הרבות בקרבות במשך השנה הקודמת. כל אלו גרמו לעייפות ציבורית וצבאית באיראן מן הסכסוך .
לסקירה המלאה
המלחמה הארוכה ביותר בתולדות המאה ה20 : מלחמת עיראק-איראן ( קישור)
החוקר שפורץ דרך בגילוי המקור לאוטיזם
פרופ' הייתם עמל מהאוניברסיטה העברית, המכהן בימים אלה כפרופסור אורח בהרווארד, מצא קצה חוט שיכול להוביל לפיצוח הקשר בין מולקולה שמאפיינת זיהום סביבתי להתפתחות אוטיזם ● בעקבות התגלית שלו, קיבל קונסורציום חוקרים בהשתתפותו מענק חריג לבחינת השפעתם של חומרים מזהמים על העלייה במספר המאובחנים בתסמונת ● בראיון לגלובס, הוא מסביר מדוע המחקר רלוונטי גם לאלצהיימר ומגלה מה יחזיר אותו לישראל
עד שנות השבעים של המאה הקודמת שלטה בקרב חוקרי אוטיזם "תיאוריית המקרר" הפסיכולוגית, שייחסה את הופעת התסמונת להתנהגות לא רגישה של הורים, ובמיוחד אימהות. מאז היא נזנחה והוחלפה בשלל תיאוריות שבבסיסן ההבנה שמנגנון ביולוגי מפעיל אותה, ואפילו נמצא קשר בין גנים מסוימים לאוטיזם. אבל מהו בדיוק אותו מנגנון? זה עוד לא ידוע. לפרופ' הייתם עמל, חוקר מבית הספר לרוקחות של האוניברסיטה העברית ופרופסור אורח באוניברסיטת הרווארד, יש אולי קצה חוט. בעקבות תגלית שלו, קונסורציום חוקרים שהוא חבר בו, קיבל לאחרונה מענק בסכום של 17 מיליון דולר כדי לבדוק את הקשר בין זיהום סביבתי להתפתחות אוטיזם.
עמל זיהה רכיב אחד שכנראה משחק תפקיד במנגנון הביולוגי של אוטיזם – המולקולה NO, חנקן חמצני שיש לו תפקיד בתהליכי תקשורת בגוף. מאחר שאותה מולקולה מאפיינת גם סביבות מזהמות, הוא יצא לחקור את הקשר בין הדברים. בינתיים, הנתונים המעידים על הקשר הם ראשוניים בלבד, אך הקהילה המדעית מביטה בהם בהתלהבות וגם בחשש.
"סטודנט ברוסיה לא אמור להיות חכם, אלא לכתוב ולהגיד בדיוק מה שאומרים לו"
מאת: יונתן בלום , ידיעות אחרונות
מקור וקרדיט לצילום : יונתן בלום
אוניברסיטה: אלכס: "הכרתי את ילנה לפני 15 שנה באוניברסיטת מוסקבה, כשלמדנו הנדסת תוכנה ביחד. היו לי שבע ניסיונות לא מוצלחים לסיים את האוניברסיטה. כבר בגיל 11 התחלתי להתעניין בהנדסת תוכנה, וכבר לא היה להם מה ללמד אותי. האופי שלי לא התאים לחינוך גבוה ברוסיה – אין מקום שם לביטוי אישי. הייתי יותר מדי עצמאי בחשיבה ובהתנהגות שלי. יש גם הרבה שחיתות שם באוניברסיטאות – מאוד נפוץ לשלם שוחד למרצים כדי לעבור מבחנים, ולא ידעתי לשחק את המשחק הזה". ילנה: "סטודנט ברוסיה לא אמור להיות חכם, אלא לכתוב ולהגיד בדיוק מה שאומרים לו". אלכס: "זה ממסד שמכוון לצמצם את עצמאות החשיבה, ולשלב אותך בתרבות הרוסית. כמעט העיפו אותי מהאוניברסיטה רק בגלל שלא ישבתי כמו שצריך בהרצאות". ילנה: "בסופו של דבר, אלכס הוא זה שמצא קריירה טובה בתחום".
לכתבה המלאה בעיתון " ידיעות אחרונת" ( קישור )
שנה לכהונת נשיא ארגנטינה: האינפלציה נבלמת, הצמיחה בדרך, אבל המחיר כבד
מאת: עידן ארץ
כשנבחר לנשיא ארגנטינה הבטיח חאבייר מיליי מהפכה כלכלית • שנה אחרי, מיליי קיצץ שליש מהוצאות הממשלה, האינפלציה נבלמה והשכר הריאלי עולה • אלא שהמהלכים גבו מחיר, ושיעור העוני זינק מ-42% ל-53% • כעת מקווים שם שהקירבה שלו לטראמפ תשמש כמנוף כלכלי
בימים אלה מציין מיליי שנה לכהונתו, והכלכלה השלישית באמריקה הלטינית מראה סימני התאוששות מהמשבר הקשה שפקד אותה. התקציב אוזן, האינפלציה ירדה דרמטית, המוסדות הבינלאומיים צופים לארגנטינה צמיחה מרשימה ב-2025, ואותה הידידות עם טראמפ צפויה אף היא לשאת פירות. אך הכלכלה עדיין במצב קשה, המשקיעים עוד לא בטוחים שהיא אכן השתנתה מהיסוד, ועל רקע הצטמקות כלכלית וקיצוצים, העוני גואה.
תקציב מאוזן לראשונה זה 14 שנה
כשנבחר מיליי באוקטובר 2023, ארגנטינה הייתה בדרך למשבר כלכלי עמוק. התקציב יצא משליטה, האינפלציה דהרה בקצב של 12.8% בחודש (וכמעט 200% בשנה), הכלכלה התכווצה והיה נראה שהמדינה תפשוט את הרגל בפעם העשירית בתולדותיה. אלא שהמיאוס מהשלטון הפרוניסטי, ששילב סוציאליזם עם לאומנות ארגנטינאית, הביא לבחירת נשיא אקסצנטרי ובוטה, עם אידיאולוגיה הפוכה ורדיקלית למדי של שוק חופשי.
הוא הבטיח קיצוצים "במסור חשמלי" שיוציאו את ארגנטינה מהבוץ, ואף המחיש אותם עם מסור חשמלי בידיו. לאחר שנבחר – למרות שהיה במיעוט בקונגרס הארגנטינאי – זה בדיוק מה שעשה.
פרופ' רענן ריין, היסטוריון של ספרד ואמריקה הלטינית באוניברסיטת תל אביב, ששוחח עם גלובס מבואנוס איירס, מספר: "מרגישים את ההאטה הכלכלית, ובעוצמה יתרה מחוץ לבואנוס איירס. אנשים כל הזמן מחפשים להשלים הכנסה, ותופעת הפוליאמפלאו (ריבוי עבודות, ע"א) נהייתה נפוצה. מעמד הביניים הולך פחות למסעדות ולבילויים, ועניים צוללים לפחי אשפה כדי למצוא משהו למכור או למחזר". הוא מסייג כי "כל אלה לא תופעות חדשות. ההידרדרות הכלכלית התחילה עוד קודם, ויש ניסיון של הממשלה לבלום אותה. אבל יש מחיר חברתי לניסוי הכלכלי של מיליי".
מנגד, אומר פרופ' ריין, "מיליי מצליח לשמור את שער ההמרה מול הדולר יציב יחסית, ויש לזה חשיבות עצומה. כלכלית, אבל גם פסיכולוגית. במשך שנים רבות לא נתנו משכנתאות, ועכשיו שוב אפשר". כך ניתנת דחיפה משמעותית לשוק הדיור וליכולת לפתוח עסקים וליזום, ולדבריו "בניגוד לאידאולוגיה שלו, מיליי דאג לשמור על הקצבאות לחלשים". ובכל זאת, קשה עדיין להרגיש את שינוי הכיוון המאקרו-כלכלי ביום יום.
למאמר המלא בעיתון " גלובס" ( קישור )
בין וילנה לצפת
מוזיאון תל-אביב מציג תערוכה מקיפה ראשונה בישראל לאמן משה וורוביצ'יק-רביב, הידוע גם בכינויו מוֹי וֶר (1995-1904), צלם, צייר ומעצב גרפי שיצר במקומות שונים ותחת שמות שונים. התערוכה, "מוֹי וֶר/משה רביב: מודרניזם במעבר", מתקיימת במלאת כמאה שנים לראשית פועלו, ומתמקדת בעבודתו הצילומית האוונגרדית. וורוביצ'יק נולד ברוסיה, נדד ויצר בערים שונות באירופה, בהן וילנה ופריז, וב-1934 הגיע לישראל. הוא רכש השכלה נרחבת באמנות ובצילום, פיתח נתיבי יצירה מהפכניים, לצד עבודות המתעדות את חיי הקהילות היהודיות, והביא עימו את בשורת הצילום החדש שהסעיר את הדמיון באירופה. עם סיום לימודיו אימץ את שם העט מוֹי וֶר. כאן הוא רתם את סגנונו החדשני לצילום מגויס לרעיון הלאומי ועבד עבור המוסדות הציוניים. בשנות ה-50 הפסיק לצלם, הקדיש את זמנו לציור והצטרף לקהילת אמני צפת. באותה תקופה החליף את שם משפחתו לרביב, ורק מעטים קישרו בין מוֹי וֶר הצלם האוונגרדי למשה רביב, הצייר המיסטיקן מצפת. עד 1 בפברואר.
מקור וקרדיט : חבצלת דמארי , עיתון ידיעות אחרונות ( קישור )
ראו גם :
מוֹי וֶר/משה רביב: מודרניזם במעבר
....ואם הגעם עד לכאן , נשמח אם תשאירו כאן למטה את כתובת המייל שלכם והניוזלטר השבועי של יום שני יגיע עם קפה ישירות למייל שלכם
מאחורי הכותרות (עמי סלנט) 