מקריאת העיתונים שוב בולט הפער האיכותי בין עיתוני " הארץ" ושאר העיתונים כגון ידיעות אחרונות ומעריב. וגם ניכר הפער האיכותי בין הקפה כאן בבית הקפה השכונתי ובין הקפה בבית.
רשימת הליקוטים מה28 באוקטובר 2024
הקטר העתידי של המשק בצו 8
בקרוב: בינה מלאכותית של גוגל תשתלט על הדפדפן ותבצע את כל המשימות עבורכם
הרווארד: מגדלור של צביעות
הגלגל לא הומצא ביום אחד
הקטר העתידי של המשק בצו 8
שיעור גבוה של סטודנטים במילואים לומדים מקצועות נדרשים במשק — בעיקר הנדסה ומדעי המחשב, אך גם רפואה או משפטים
כ40 אחוז מהסטודנטים להנדסה ורפואה משרתים בשנה האחרונה במילואים
מבדיקת TheMarker, שנערכה מול מוסדות הלימוד וועד ראשי האוניברסיטאות, עולה כי השיעור הגבוה ביותר של סטודנטים באוניברסיטאות המשרתים במילואים נמצא במקצועות לימוד כמו הנדסה ומדעי המחשב — ובמילים אחרות, מקצועות הטכנולוגיה וההייטק. עד 40% מהסטודנטים בתחומים האלה משרתים במילואים (לאו דווקא בשירות מילואים פעיל כעת, אבל מפעם לפעם). שיעורם גבוה גם בהשוואה לשיעור המשרתים במילואים בקרב עובדי ההייטק — 20%, השיעור הגבוה ביותר מכלל ענפי המשק.
כך למשל, באוניברסיטה העברית 42% מהסטודנטים להנדסה ומדעי המחשב משרתים במילואים. באוניברסיטת בן־גוריון 40% מהסטודנטים המילואימניקים לומדים בפקולטה להנדסה — ורוב משרתי המילואים שירתו יותר מ-100 יום בשנה האחרונה.
לכתבה המלאה של ירדן בן גל הירשהורן בעיתון דה-מרקר
בקרוב: בינה מלאכותית של גוגל תשתלט על הדפדפן ותבצע את כל המשימות עבורכם
גוגל צפויה לחשוף בקרוב את 'פרויקט ג'רוויס' – בינה מלאכותית שתדע להזמין עבורנו טיסות, לערוך קניות ולבצע במקומנו מחקרים מקיפים, והכל לבד. גם ענקיות הטק האחרות כבר נכנסו למרוץ סוכני ה-AI, מתוך ניסיון להצדיק את המשך ההשקעה בתחום. השאלה הגדולה – האם אנחנו באמת רוצים להעביר את השליטה במחשב שלנו לידיים דיגיטליות? לא בטוח
החזון: להחליף את הצ'אטבוט
אז הנה הזמן להציג את מה שמכונה כרגע "פרויקט ג'רוויס" (Project Jarvis) – מודל AI חדש בסדרת ג'מיני (Gemini) של גוגל, שיוכל לבצע פעולות באמצעות המחשב שלנו, למשל לעשות סקר שוק ולקנות עבורנו אונליין, להזמין טיסה, לסגור עבורנו נופש ואפילו לערוך תחקיר סביב נושא שמעניין אותנו. ג'רוויס צפוי להיות מוצג לציבור במסגרת אירוע חשיפת המודל החדש של ג'מיני בחודש דצמבר הקרוב.
ככל שניתן ללמוד מהדיווחים על הטכנולוגיה החדשה, מדובר במימוש נוסף של גישת סוכן ה-AI (AI agent) שבה הבינה המלאכותית מבצעת משימות שונות לפי ההנחיות שאנחנו נותנים לה. וזו גם התפיסה שמרגשת עכשיו את עמק הסיליקון – השלב הבא בהתפתחות השימוש ב-AI, עם חזון להחליף בסופו של דבר את הצורך בצ'אטבוט בחלק מהשימושים.
מקור וקרדיט : טל שחף , ידיעות אחרונות ( קישור)
מערכות בינה מלאכותית שמסוגלות להשלים משימות מורכבות ללא פיקוח אנושי נקראות "סוכנים" ומוגדרות כשלב הבא בתעשייה. מוצר זה של גוגל מתחרה במוצר שהכריזה עליו השבוע חברת אנתרופיק, אך ממוקד יותר בצרכנים פרטיים ולא בתפקידי פיתוח ואדמיניסטרציה. בניגוד למערכת של אנתרופיק, שיכולה להפעיל יישומים שונים על מחשבים, ג'רוויס מוגבל להפעלת הדפדפן בלבד.
מקור וקרדיט : רותי לוי , עיתון דה-מרקר
הרווארד: מגדלור של צביעות
מאת: ד"ר אבי גרפינקל , עיתון הארץ
בשנות ה–20 של המאה הקודמת, הרווארד נתקלה ב"בעיה" — היו בה יותר מדי יהודים. נשיא האוניברסיטה אז, אבוט לורנס לואל, ראה ביהודים איום על אופייה ה"אנגלוסקסי". הפתרון? מכסות בלתי רשמיות. הרווארד החלה לדרוש ממועמדים לפרט את "הגזע והצבע" שלהם, את שם הנעורים של אמם ואת מקום הלידה של אביהם. כדי להתמודד עם סטודנטים מתוחכמים ששינו את שמם, הרווארד שאלה גם אם היה להם שם קודם ומהו. המטרה היתה להגביל את שיעור היהודים ל–15% — גבוה מספיק כדי להימנע מהאשמות באנטישמיות גלויה, אך נמוך מספיק כדי לשמר את "טוהר הגזע" של האוניברסיטה.
גם היום הרווארד אוהבת להציג את עצמה כמגדלור של שוויון וקידום מיעוטים. אך המציאות הפוכה. זוהי אוניברסיטה שמשמרת אליטות, מפלה מיעוטים ומגלה יחס עוין כלפי ישראל, ולא רק כלפיה. שכן כעבור מאה שנה, ה"בעיה" של הרווארד חזרה. הפעם, הסטודנטים החרוצים והמצטיינים ממוצא אסיאתי הם ה"איום". בעוד שבמוסדות אקדמיים המבוססים על מריטוקרטיה, כמו המכון הטכנולוגי של קליפורניה, שיעור הסטודנטים ממוצא אסיאתי זינק ל–45%, בהרווארד הוא נשאר קבוע סביב כ–19%. מקרי? ממש לא. הרווארד פשוט ממשיכה לפעול על פי אותו עיקרון של "נקודת המפנה" — הרעיון שאם שיעור הסטודנטים מקבוצת מיעוט מסוימת יעבור סף מסוים, זה יגרום ל"בריחה" של הקבוצה הדומיננטית, במקרה זה הנוצרית לבנה.
איך הרווארד מצליחה לשמור על ה"איזון" הרצוי לה? באמצעות מה שהיא מכנה ALDC — כלומר, ספורטאים, צאצאי בוגרים, ילדי עשירים וילדי סגל. קבוצה זו מהווה 30% מהסטודנטים, אף שרק מיעוט מהם היו מצליחים להתקבל על סמך הישגים לימודיים. רבים מהספורטאים הללו הם לבנים עשירים שמתחרים בענפים אליטיסטיים כמו טניס וחתירה. כך, במסווה של קידום הספורט, הרווארד מעדיפה למעשה סטודנטים לבנים ועשירים על פני מועמדים מצטיינים אקדמית ממוצא ומעמד כלכלי שונים. זה המצב לא רק בהרווארד, אלא ברוב אוניברסיטאות העלית בארה"ב.
מאז ה–7 באוקטובר הרווארד מפגינה יחס מחפיר כלפי ישראל. היא אפשרה, ולעתים אף עודדה, הפגנות אנטי־ישראליות בקמפוס, ובה בעת השתיקה קולות פרו־ישראליים. כזכור, נשיאת האוניברסיטה, קלודין גיי, נאלצה להתפטר לאחר שנמנעה מלגנות באופן ברור את האנטישמיות בקמפוס, וכשלה בהתמודדות עם הטרדות של סטודנטים יהודים וישראלים. האם ההתפטרות שלה שינתה משהו? אשרי המאמין.
הגלגל לא הומצא ביום אחד
המצאת הגלגל יצרה שינויים חברתיים וכלכליים ששינו את ההיסטוריה, אך מקורה לא היה ידוע עד כה. חוקרים פיתחו אלגוריתם שדימה את תהליך ההמצאה, וגילו שהוא נמשך מאות שנים ועירב שלוש המצאות שונות
מאת: גדעון לב , עיתון " הארץ"
במחקר חדש ניסו חוקרים אמריקאים "להמציא את הגלגל מחדש" באמצעות שיטות חדשניות מתחום המכניקה המבנית החישובית. הם מציעים שתהליך המצאת הגלגל ארך מאות שנים, וכלל סדרה של שלוש המצאות. הניתוח שלהם תומך בהשערה לפיה הגלגל הומצא על ידי כורי נחושת בהרי הקרפטים לפני כ–5,900 שנה. המחקר פורסם בשבוע שעבר בכתב העת Royal Society Open Science.
אחת ההשערות היא שהגלגל התפתח מגלילים חופשיים, כמו למשל בולי עץ. גלילים אלה הונחו זה לצד זה במרווחים שווים על האדמה, ועליהם הונח חפץ כבד אותו ביקשו האנשים לשנע. אלא ששיטה זאת מתאימה פחות לעבודה במכרות, שהגישה אליהם היא לרוב במנהרה צרה. עם התגברות הדרישה לנחושת, הצורך בפתרון בעיית הגלגל גבר.
אלגוריתם שפיתחו החוקרים דימה אבולוציה של מערכות גלגל וציר באופן טבעי, תוך התחשבות בחומרים שונים שהיו זמינים לאנשים לפני אלפי שנים. לפי האלגוריתם, נראה שהכורים הקדמונים מצאו דרך להתאים את שיטת הגלילים לצורכיהם בשלושה שלבים: ראשית הם הוסיפו שקעים לתחתית המשטח עליו הונח המטען הכבד והציבו את הגלילים בתוך השקעים, דבר שיצר מעין מזחלת בסיסית. בשלב השני הם יצרו מבנה של גלגל וציר שנעים יחדיו. לבסוף פותחה מערכת שבה הגלגלים נעים באופן עצמאי מהציר, דבר שהגדיל את גמישות התנועה.
קיימות שתי גישות רווחות להמצאות בעולם העתיק. לפי האחת, טכנולוגיות קדומות הופיעו ברגע אחד של תגלית (אאוריקה!) שחווה אדם בודד. לפי השנייה, המצאות כמו הגלגל לא הומצאו במקום מסוים ועל ידי אדם או חברה מסוימים, אלא התפתחו בהדרגה באזור גיאוגרפי רחב.
לפי החוקרים, הניתוח שלהם מראה שהגלגל התפתח לאורך כ–500 שנים, אך בסדרה של המצאות נקודתיות. "בדומה ליצורים ביולוגיים", כתבו, "מצאנו שהגלגל התפתח כל פעם מטכנולוגיה מוקדמת יותר, ממנה הוא ירש תכונות מועילות, ושהאבולוציה הזו היתה מקושרת לסביבה ספציפית". החוקרים ציינו עוד שייתכן שהגלגל התפתח באופן דומה גם באזורים אחרים בעולם.
מאחורי הכותרות (עמי סלנט) 