דברים מעניינים שליקטנו בעיתונים בבית הקפה ביום שני.
הנושאים בסקירה
חמאס וחלפני הכספים בעזה , פגיעה לא פחות אנושה מאשר הפגיעה הצבאית מצד ישראל
אחד העיתונים החשובים בעולם הערבי ממשיך לכתוב מאמרים נגד חיזבאללה בלבנון
המומחה לרחפנים : ניתן לייצר התרעה סבירה של חצי דקה גם מפני הכט"במים המתקדמים
תקווה ללבנון": האופוזיציונר המארוני שניצב מול חיזבאללה
חמאס וחלפני הכספים בעזה , פגיעה לא פחות אנושה מאשר הפגיעה הצבאית מצד ישראל
הנזק המשמעותי ביותר לחמאס ברצועת עזה הוא הפגיעה בתשתית הפיננסית . חלפני כספים וסוחרים שהיו תורמים מרכזיים לארגון וערוצי העברה כספית נפגעו , נהרגו או איבדו את מקור פרנסתם. בשלב זה לא ידוע אם חמאס ששורד משום שהוא משלם לאנשיו ולפקידים ימצא חלופה לכך ובאיזו מידה ימצא חלפני כספים מנוסים בעזה שימלאו את הווקאום
מקור : ג'קי חורי , עיתון הארץ ( קישור )
אחד העיתונים החשובים בעולם הערבי ממשיך לכתוב מאמרים נגד חיזבאללה בלבנון
ב2005 נרצח עורך העיתון הלבנוני א-נהאר ושבע שנים לאחר מכן עבר העיתון לידי בתונאלה תוויני , בהובלתה הוא ממשיך להנהיג קו ליברלי המתנגד לחיזבאלה.
19 שנים אחרי רצח אביה היא הודיעה בשבוע שעבר על השקת מהדורה דיגיטלית חדשה לכל העולם הערבי של עיתון א-נהאר.
השקת המהדורה החדשה של העיתון היא מעין הגשמת החזון של אביה. "הוא כל הזמן שאף ש"א-נהאר" יתרחב", היא אמרה ל־LBC. "אבא שלי חלם שלבנון תהיה מדינה חופשית ודמוקרטית. אנשים קראו אותו והצעירים הושפעו ממנו.
אַ־נַּהַאר (היום), הודפס לראשונה בשנת 1933 על ידי מייסדו, ג'ובראן תווייני (הסבא) במימון תרומות דלות מחברים. הוא התחיל עם 500 עותקים, ובמשך השנים התפתח למערכת שלמה שמשפיעה על הפוליטיקה הלבנונית. ניו־יורק טיימס היה הראשון שזיהה ב-1982 את חשיבותו של "א-נהאר" במזרח התיכון ובמאמר הוא תואר "כעיתון המוביל של העולם הערבי כולו". כיום העיתון הינו בבעלות משפחת תוויני, ומשפחת אל־חרירי שמשקיעה בו ומחזיקה ב–36% מהמניות. עיקר ההכנסות מתבססות על מנויים לעיתון ולאתר.
מקור וקרדיט :
שירין פלאח סעב , גלריה , עיתון הארץ
המומחה לרחפנים : ניתן לייצר התרעה סבירה של חצי דקה גם מפני הכט"במים המתקדמים
ראיון עם ליאור סגל מנכ"ל חברת עין שלישית שמספק לצה"ל מערכות אופטיות לגילוי כטב"מים.
כבר שנים שליאור סגל, מנכ"ל וממייסדי חברת עין שלישית, מפתח מערכות איתור אלקטרו־אופטיות המותקנות על גבי רחפנים, כלי רכב או תחנות קרקעיות במטרה לגלות איומים אוויריים כמו כטב"מים. החברה החלה מתחום אבטחת מתקנים – אז אלה היו רחפנים בעלי מצלמות שאבטחו מתקנים שמורים או שדות חקלאיים ופיטרלו בשמיים. המוצר שלה נכנס לשימוש בצה"ל במהלך המלחמה.
גילוי כטב"מים נעשה באמצעות שילוב בין מצלמות, מיקרופונים רגישים לרחשי מנועי, ומערכות רדאר ורדיו.
עד כמה פתרון כזה קרוב ליישום – מבחינת עלויות ומשך הזמן שדרוש לו?
"כדי לייצר מרחב כיסוי של התרעה מספיקה, אנחנו מדברים אולי על כמה עשרות מיליוני דולרים במקרה הסביר, אולי אפילו פחות, אבל גם בהיבט של היירוט וההצלחה זה לא יקח יותר מדי זמן. עם הגזרה הצפונית התמודדנו בצורה לא רעה עד כדי טובה – בתחילת המלחמה החדירו לנו כלים שהגיעו עד צומת גולני (גליל עליון), והיום אנחנו רואים פחות אירועים כאלה, עד כדי כך שהחיזבאללה נאלצו לחפש אלטרנטיבה. זה לקח כמה חודשים, וגם במקרה של הכטב"מים החדשים אני מניח שזה יקח כמה חודשים – לא חודש אבל גם לא שנה. בסוף, זה עניין של זמן: הוא דורש פריסה, ייצור, עיצוב תפיסת הפעלה – דברים שצריכים לקרות כדי שזה ייעשה בצורה יסודית, ובכל זאת, יש הבדל בין 60 הקילומטרים של גבול הצפון לבין כ־200 ק"מ של רצועת החוף. זה אופי פעולה ישראלי אופייני: עד שלא קורה לנו אסון, אנחנו לא מתעוררים, אבל ברגע שהוא קורה – מתעוררים מהר, ואני מקווה שפה נגיב מהר וביעילות".
"היירוט לא יעיל"
סגל מציין, כי הקושי הגדול עם הכטב"מים הוא לא רק בגילוי אלא ביירוט שלהם. במערכת הביטחון פועלים לקידום תותחי הוולקן ובשבוע שעבר התקיים שלב משמעותי במכרז תחרותי של משרד הביטחון עם סטארט־אפים כמו סמארטשוטר אקסטנד וחברות ביטחוניות כמו רפאל ואלביט. אולם, גם לאחר שיבחרו זכיין, פריסת אמצעי היירוט תיקח עוד זמן רב.
"גם היום השיטה העיקרית ליירוט כטב"מים מתבססת בעיקר על מסוקי ומטוסי חיל האוויר. זה עובד, אבל זה כמו לשתות מים מצלחת: זה לא יעיל, זה אולי לא הכלי הנכון, אבל זה מה שיש לך. היכולת להגן על רצועת חוף של כ־200 ק"מ היא אתגר חדש שהוא שונה ממה שהגדרנו אותו כמטרת ייחוס. עד עכשיו אף אחד לא הגדיר בית אבות בהרצליה כמטרת ייחוס".
מקור וקרדיט : עיתון גלובס מקור וקרדיט : עיתון גלובס
תקווה ללבנון": האופוזיציונר המארוני שניצב מול חיזבאללה
המכות שחטף חיזבאללה יצרו ואקום שלטוני, וסמיר ג'עג'ע, מוותיקי מנהיגי לבנון ומתנגד בולט של איראן, הולך וצובר כוח והשפעה. עם כוונת ארה"ב לשקם את מדינתו, ג'עג'ע התבטא נגד האיראנים בגסות ("שיסתלקו – לבנון שייכת רק לנו"), והביע תקווה שעם סיוע חיצוני "לבנון תחזור להיות פריז של המזרח התיכון"
סמיר ג’עג’ע תופס מקום מרכזי יותר ויותר בתמונת הנוף הפוליטית בלבנון, קורא את המפה הפוליטית ויודע שהכוונה האמריקנית היא להביא להכתרתו את הרמטכ"ל הלבנוני ג’וזף עאון כנשיא. הם מתכוונים לעשות זאת תוך שיתוף פעולה עם יו"ר הפרלמנט הנצחי, בן העדה השיעית, נביה ברי. האמריקנים נחושים והצליחו לגייס את צרפת, בריטניה וגרמניה למשימה. גם סעודיה תומכת, וישראל, שלא בפומבי, תומכת גם היא.
מישל עאון בן ה-91 עזב את ארמון הנשיאות בסוף אוקטובר 2022 ומאז הלשכה ריקה. לא פחות מ–12 פעמים הצביעו חברי הפרלמנט הלבנוני עבור נשיא, אך בכל פעם מפלגת חיזבאללה טרפדה הגעה להסכמות משום שהתעקשה על מועמדיה בלבד. לפי השיטה הפוליטית בלבנון, נשיא המדינה חייב להיות נוצרי–מארוני. ג'עג'ע בן ה–71 משתייך לעדה המארונית, אך יודע שלא ייבחר לנשיאות בגלל התווית שהודבקה לו כאחראי לרצח אנשי צבא לבנונים וסורים.
הוא היה אחד ממפקדי הצבא הבכירים במלחמת האזרחים הלבנונית בין השנים 1975–1990, עלייתו מחדש של ג'עג'ע
"אנחנו רוצים שישראל תחדור עמוק יותר ללבנון, ותסלק את חיזבאללה. אין לנו בעיה עם ישראל", נשבעת קבוצת אינטלקטואלים לבנונים שאיתם אני מתכתבת. ג'עג'ע מכיר את נטיית אזרחיו עוד מ–1982. הוא מסכים עם דבריהם של בכירים בלבנון שטוענים כי "לישראל אין עודף כוחות בגלל יותר מדי חזיתות", והוא משגר מסר ברור לאזרחי לבנון ש"תנו לאמריקני (הוכשטיין) לעבוד, בתקווה שיצליח הפעם".
שהביאה למותם של 120 אלף בני אדם. מלחמת האזרחים הסתיימה בהסכם טאיף (שנחתם בסעודיה), ובו נקבע כי כל העדות בלבנון יפורזו מנשקן ושרק הצבא – ורק בצבא יוכלו להחזיק בנשק. עם זאת, חיזבאללה הוציא את עצמו מהמשוואה וההסכם לא יושם מעולם
מקור וקרדיט : סמדר פרי , ידיעות אחרונות
מאחורי הכותרות (עמי סלנט) 